-אל ת- אני עוצרת אותו מלומר משהו נוסף. המלך מסתובב ונועץ בי מבט. הבעתו ריקה לחלוטין.
-אלה האנשים שלי שאנחנו מדברים עליהם-
-בוגדים- אני מזכירה לו.
-זה לא משנה-
-זה לא מרגיש טוב, נכון?- אני מחייכת וממשיכה לעיין בקבצים שלי. -להיות הדג הקטן יותר זה מבאס, לא?-
-פרי- הוא לועג לי.
"אתה יכול לקחת את כולם," אני אומרת. "חוץ מהנסיך. אני רוצה אותו בחיים ועם הנזק המועט ביותר האפשרי,"
"זה לא הולך להיות משימה קל
















