עבר זמן רב מאז שישבתי באחת המכוניות של דארן. זו הייתה האהובה עליו. אני יכולה להריח אותו בעור. אני יכולה להרגיש אותו ברעידות המנוע שהוא בנה מאפס. המושב מותאם לטעמו. כך גם המראות. אני מושיטה יד מאחורי המושב האחורי של הנוסע כדי להוציא את ההגה המותאם אישית. "זה מדהים," אומר המלך ומסתכל סביב כשאני דוחפת את ההגה למקומו. אני לוחצת על המתגים שמתחת להגה כדי לשחרר את ההילוכים. "חגורות בטיחות," אני אומרת לו