"תודה," אני אומרת, לא בטוחה איך להגיב בצורה שהוא לא יפרש אותה יותר מדי. אני מנערת את זה מהראש ופונה אל התיקים. אני מוצאת את זה שמסומן "מניאק". "מניאק," המלך קורא בקול רם. אני פותחת אותו ולוקחת אותו אל שולחן הזכוכית היפהפה. אני רואה את הפתח שמוביל למרכז ונכנסת פנימה. זה ממש מגניב. אני טופחת על השולחן מולי. הוא עומד מולי כשאני לוקחת את המדבקה שבה נמצאים המשדרים. "אני הולכת להניח את זה על הזרת שלך. י