הצליל שהזאבה שלה משמיעה גורם לי לרעוד בברכיים, אבל אני עומדת על שלי. היא נלחמת בזה בכל כוחה. הזאב מתחיל לחזור לעורו והנהמות הכואבות הופכות לצרחות. ברגע שהיא חזרה לעורה, אני מזנקת עליה. אני דוחפת אותה לרצפה בזמן שהיא צועקת. "אני שונאת אותך!" היא נוהמת ומנסה לטפטף אותי. עיניה אדומות מדם מכל הבכי. שערה הקצר בולט לכל עבר. היא נראית כמעט פראית. "ד"ר אלוורז," אני צועקת. "כן, מלכי," היא צועקת. "לא! לא!"