המילים של ג'ונאס פרי פשוטות. יש כמעט תחושת חובה באופן שבו היא אומרת אותן. כאילו למות בידי אחר זה מה שהיא חלמה עליו כל חייה. אני מבין את זה. לשים קץ לחיי מעולם לא הייתה אופציה. לא כל עוד ג'יימס שם בחוץ חי את חייו בלי דאגה בעולם. הוא צריך לשלם על מה שהוא עשה ואני לא אפסיק בשום דבר כדי לוודא שהוא מקבל את מה שמגיע לו. "דיל," אני מושיט לה את ידי שתאחז. היא מחייכת וטופחת את ידה על שלי לפני שהיא לוחצת אותה בחוזקה. "דיל," היא מהנהנת. פניה הופכות לסלק אדום כשהבטן שלה מקרקרת. "סליחה, עבר זמן מאז שאכלתי לאחרונה," "אנחנו לא יכולים לתת לזה לקרות," אני מרים את סנטרה שוב כדי להסתכל עליה טוב יותר. היא נראית פראית. כמעט חייתית. אבל לא רע להסתכל עליה. "מלכה רעבה יכולה להיות בררנית. בואי נאכיל אותך. אני אתקשר לצוות האחזקה," "כל כך נורא, הא?" היא סוקרת את עצמה. "את נראית כמו גברת חתולים שיכורה," אני אומר ומצביע על הדלת. "את גם מריחה כמו אחת," "תודה," היא מסתכלת עלי בחזרה בחיוך. "לזה בדיוק כיוונתי," מקסים. הנימוסים שלה הם זבל. היא אוכלת כאילו לא אכלה ימים ואין לה התחשבות בסביבתה. כשהבנות מהספא מגיעות. היא עומדת במרפסת של החדר שבו היא תתגורר למשך שארית שהותה כאן. היא משקיפה על החצר שבה חלק מהציידים שלי מתאמנים. "גברת," אחת הבנות מנסה לתפוס את תשומת ליבה. הזאבה הקטנה העקשנית לא עונה לה. "פרי," אני קורא והיא סוף סוף מביטה בי בחזרה מעבר לכתפה. היא נאנקת ודוחפת את עצמה מהמרפסת לפני שהיא חוזרת לתוך החדר. "תעמדי כאן," האישה המבוגרת מצווה. היא בוהה בה אבל עושה כפי שהיא מבקשת בכל זאת. "על מה בדיוק דיברנו?" אני שואל אותה. "אמרת בלי קושי," "בינינו," היא מגלגלת עיניים לעברי ולומר שזה מרגיז אותי זה לשון המעטה. "אלה האנשים שלי, פרי. את תתייחסי אליהם בכבוד הראוי להם. אם זה הולך לעבוד את צריכה להתאמץ," "מה שתגיד, הוד מלכותך," היא אומרת בסרקזם. "התחילו," אני מצווה. "יש העדפה, מלכי?" לורה שואלת כשהיא מסתובבת סביב הנערה. היא מושכת את שיערה לאחור. "תגזרו את הכל. זה מת," אני מרים אותו. "אין לך בעיה עם זה, זאבה קטנה?" "זה משנה אם כן?" היא נאנחת. "תגזרו אותו קצר. תעשו אותו כהה יותר. תנקו את הפנים שלה," "כן, אדוני. מיס פרי, תתיישבי כאן," לורה מסמנת לה לכיסא. פרי נופלת לתוכו כשהיא שמוטה. "תשבי זקוף, ארורה," היא מתכווצת קצת ועושה כפי שאני מבקש. "סנטר למעלה. קרסוליים מצטלבים," פרי מביטה בי במבט זועם ואז זזה לעשות כפי שאני מבקש. לורה מרססת את שיערה במים ומתחילה להבריש את האורך. אני כמעט מצטער שביקשתי ממנה לגזור את הכל. כשהוא רטוב, הוא מגיע עד לגב התחתון שלה. העור של פרי מצטמרר כשגזירת המספריים הראשונה מהדהדת בחדר השקט. היא ממצמצת דמעות כשהקווצה הארוכה הראשונה מחליקה למטה אל הרצפה. לורה גוזרת אותו מספיק כדי לחשוף את צווארה הדק. יש לה קו לסת חד. התספורת מעצבת את פניה טוב יותר. אחת הבנות הצעירות ניגשת ומטה את הכיסא לאחור. שתיהן מתחילות לעבוד על פניה. אני מתיישב על המיטה ומתחיל לעיין במסמכי בית הספר שלה. "כתוב כאן שהלכת לבית ספר למנהל עסקים. נשאר לך סמסטר אחד לסיים," "כן," היא עונה. "למה לא סיימת?" "הצטרפתי לכוח המשטרתי של האלפא," "את ציידת?" "הייתי," היא מתקנת אותי. "היית טובה?" "תלוי את מי שואלים. אני מניחה," היא ממלמלת. "אני שואל אותך," "כן, הציידים הכי טובים הם אלה שצדים כאילו אין להם מה להפסיד ובכן אני יכולה להיות קצת פזיזה," "אי פעם גרמת למישהו להיהרג?" "אף פעם לא," "מה אחוז הדיוק שלך?" "שמונים אחוז," "למה שום דבר מזה לא נמצא בקבצים שלך?" "הבן של האלפא הוא אידיוט חסר תועלת. לקח קרדיט על רוב העבודה שלי. הוא היה המנהיג של הצוות שלי," "קלווין?" "זה האידיוט המזדיין," "מה הבעיה שלך איתו?" "חוץ מזה שהוא פתטי? הוא הסיבה לכך שהבן זוג שלי מת," "את יודעת שהתפקיד של בטא הוא להגן על האלפא ועל בן זוגו, נכון? לא משנה מה המחיר," "התפקיד של האלפא הוא לוודא שהלהקה מוגנת. אם הוא היה פועל לפי תוכניות הפרוטוקול שדארן קבע עם האלפא, הנוכלים לעולם לא היו מגיעים לבית הלהקה. הוא נטש את תפקידו. דארן היה בן תשע עשרה שעמד מול שני נוכלים בדרגת אלפא. שום דבר שתגיד לעולם לא ישנה את דעתי עליו," "אני לא מנסה לשנות את דעתך. אני רק רוצה להבין מה קרה," היא הודפת את לורה ומתיישבת להסתכל עלי. פניה אדומות מכל הגישושים, אבל היא נראית הרבה יותר טוב. אפילו יפה. "אנחנו לא חייבים לעשות את זה. אני לא שואלת אותך על בן הזוג שלך. את לא שואלת אותי על שלי. את רוצה שאעזור לך להגיע לאחיך ואני אעשה את זה. אנחנו לא צריכים להכיר אחד את השני. אתה לוקח מספיק כפי שהוא," "אני יכול לקחת מה שאני רוצה. את שלי. שילמתי עליך," "כן, עשית. אל תאניש אותי, מלך הליקנים. זה יכול להוביל אותך להפר את ההבטחה שלך. אתה לא תאהב אותי אם אני אשיג לך את מה שאתה רוצה ואתה לא תספק את מה שאני רוצה. הדבר היחיד שאתה מחזיק בבעלותך הוא הכלי הזה ואני מבטיחה לך, גדולתך. היא יפה, אבל היא ממש ריקה," היא נופלת חזרה לכיסא ומסמנת ללורה להמשיך. הנשים מביטות בי בספקנות. אני מהנהן להן ומשליך את הקובץ הצידה. יש לה נקודה. "אני לא מנסה לאנוש אותך, ארורה. אני צריך לדעת במה את טובה. איפה אני יכול למקם אותך כדי שתוכלי לבצע את המיטב. אני צריך שיראו אותך. את צריכה לתפוס מקום שימשוך את תשומת ליבו," "אתה לא צריך לדעת עלי כלום בשביל זה. אני יכולה להגיד לך במה אני טובה. אני טובה בהריגה ואני טובה מאוד בכסף. לפני שהצטרפתי לכוח עבדתי עבור Red Wood Finances. הייתי חלק מהצוות שיצר את מטבע Paw Coin," "עכשיו אנחנו מגיעים לאנשהו," זה מרשים. "היית עדיין חלק מהצוות כשהוא הפך לגלובלי?" "כן, מכרתי את המניות שלי תמורת שבע מאות וחמישים מיליון והשקעתי את הכסף ב-Lycan Tech," "עשית?" "מממ, אני מחזיקה בחמישים וחמישה אחוזים. כל מניה שווה שמונה מאות מיליון. ההשקעה שלי הציבה אותי ב-" "שני נקודה שבעה מיליארד. מה את מתכננת לעשות עם כל זה כשאת מתה?" "הייתי הולכת לתת את זה ליעקב. אבל מכיוון שאתה כאן והבטחת לי שאתה הולך לטפל בו. תעשה מה שאתה רוצה עם זה. לא אכפת לי. זה רק כסף," "נדבר על זה אחר כך. אני צריך מישהו שיעזור לי עם הכספים כאן. הבטא שלי עושה כמיטב יכולתו, אבל הוא לא טוב בזה," "מה עם הציידים שלך?" "את הולכת להיות מלכת הליקנים, פרי. אין שום סיכוי שאת הולכת להצטרף לשורות שלי. אם תמותי לפני שאוכל לסיים-" "כן, כן," היא נאנחת. לורה נותנת לה לשבת. היא נשענת קדימה בלי להסתכל עלי. "בסולם מאחד עד שאתה דפוק ובקושי מגרד, כמה זה גרוע?" "אני דפוק ובקושי מגרד," אני מודה. היא מסתכלת עלי במבט זועם. "אתה יודע, זה דבר אחד ששנאתי בקלווין," היא קמה. היא נראית טוב יותר. יש ביטחון עצמי חד בביטויה. "אתה יודע שאתה דופק אבל זה לא משנה כל עוד אתה מקבל את מה שאתה רוצה," "אל תתנהגי כאילו את ואני שונים," "אבל אנחנו כן, מלך הליקנים. אני סתם זאבה. אין בי שום דבר מיוחד. אני פשוט נקודה מזדיינת ברוח. אתה מלך הליקנים, חמור. אנשים תלויים בך. לא רק להקה או עיר קטנה. גזע מזדיין שלם שם בחוץ על הברכיים בשבילך. "בן הזוג שלך יתבייש במה שאתה עושה בשמה או בשמו. אני לא יודעת מה אתה אוהב," כל הנשים מורידות את ראשן בלי להסתכל עלי. "אולי כשאתה שם בחוץ נוקם, תחשוב עליהם. אנחנו שונים מאוד. יש רק אדם אחד בעולם הזה שיסבול מהיעדרי. רק אחד. ככה אני חסרת משמעות," היא בועטת בשיער על הרצפה. "תראה לי עם מה אתה עובד. אולי הדבר הנחמד האחרון שאני יכולה לעשות עבור העולם המזדיין הזה הוא לעזור לחבורה של מפלצות להיות עצמאיות כלכלית,"