בעודנו מחכים ללוסי שתגיע, רייקר כרך שקית אפונה קפואה סביב הקרסול שלי. הוא החליף אותה כל כמה דקות כדי לשמור אותה קפואה, והקרח הקהה את הכאב מספיק כדי שלא ארגיש אותו, או שאולי הגוף שלי פשוט התרגל. לוסי הגיעה אחרי כמעט שעה, והיא הזיעה מאוד ולבשה חלוק רופאים. הנחתי שהיא בדיוק הגיעה ממשהו או ממקום חשוב. "אני כל כך מצטערת, הייתי בניתוח," היא הורידה את שקית האפונה מהרגל שלי וניתחה את הנפיחות, "אני לא חושב