מבט חשוך חצה את פניו וראיתי את העצב הגולמי שצמח מתחת לקשתות עיניו. כמעט הרגשתי רע שהעליתי את זה מלכתחילה, אבל ידעתי שזה הכרחי כדי שאוכל לעזוב. "מה את יודעת על זה?" הוא שאל לבסוף. "אני יודעת שלך ולורן היה ילד," חשבתי איך להסביר את מה שידעתי בלי להכניס את איב לצרות, "אני יודעת שזה אובדן טרי בגלל איך שלורן הגיבה לזה." "מה זאת אומרת איך שהיא הגיבה?" העצב שלו נעלם, עכשיו הוא הסתכל עליי בעיניים מצומצמות