מנקודת מבטה של כריסטין ידעתי שאני מגיבה בצורה מוגזמת, לא הייתה לי סיבה לכעוס על רייקר, אבל לא יכולתי לעצור את עצמי. כעסתי. לא באמת כעסתי עליו, כעסתי על המצב וכעסתי על עצמי שנתתי לזה להשפיע עליי כל כך, אבל היה לי הרבה יותר קל להטיל את האשמה על רייקר מאשר להודות שיש לי רגשות כלפי גבר שברור היה שהוא מאוהב במישהי אחרת. "כריסטין, חכי," שמעתי מישהו קורא, אבל לא היה לי אכפת מספיק לגלות מי זה היה. פשוט הא