כשהתעוררתי בבוקר למחרת, תקפה אותי תחושה חזקה של דז'ה וו. האם זה לא היה רק לפני יומיים שהוא נרדם בחדר שלי וכמעט בעטתי אותו החוצה? הוא עדיין ישן, אבל לא היה לי שום דחף לבעוט אותו החוצה עכשיו. אם כבר, רציתי פשוט להקפיא את הזמן ולהישאר ברגע הזה שבו לא הייתי צריכה לחשוב על מה שקורה, או מה שהיה, ואפילו לא על מה שיכול להיות. יכולתי פשוט לשבת וליהנות מהרגע. ידו הייתה כרוכה סביב מותני והחזיקה אותי במקום. ג