נקודת מבטה של קמילה
ידעתי באותו רגע שאין לי הרבה אפשרויות, אז החלטתי לחקור את המנהרות. הקירות היו כל כך קרובים זה לזה, שלא הייתי צריכה למתוח את ידי כדי לגעת בהם. היה שם טחב והריח היה של אבק. היו גם קורי עכביש בכל מקום, ובטעות נכנסתי לאחד מהם. לא ידעתי לאן אני הולכת, אבל קיוויתי שאמצא יציאה בקרוב.
ככל שהתקדמתי במנהרות, הן נעשו נקיות יותר. היה ברור שאני מתקרבת לאזור שבו פרידריך גר, או לפחות השתמש בו
















