הייתי המומה כל כך מההכרזה שכל מה שיכולתי לעשות היה לבהות בשומר, אבל רייקר לא בזבז זמן וקפץ על רגליו. הוא הבטיח לשומר שהוא בדרכו ואז ניגש למקום שבו ישבתי וכָרַע כך שישב על עקביו והיינו בגובה העיניים. "את פצועה. כאב לך ממש לפני רגע," הצלחתי לומר, "אתה צריך לצאת להילחם בפורעים?" "אני בסדר קמילה; אני בקושי מרגיש משהו." "אבל באימונים-," "אסביר את זה אחר כך," הוא העביר יד בתלתלים שלי בתנועת ליטוף רכה, "