התחבאתי בחדרי למשך כל היום. חווה הביאה לי ארוחת צהריים, אבל לא הצלחתי להכריח את עצמי לאכול ביס. הרגשתי אשמה ללא ספק על מה שעשיתי ללורן, ואני לא יכולה לדמיין איך היא מרגישה בנוגע לנוכחותי בבית. בערב הגיע והייתי כבר חוזרת על הנאום שאני הולכת לתת לרייקר יותר מאלף פעמים. אחכה עד שנאכל ארוחת ערב ואז אודה לו על כל מה שהוא עשה עד כה ואגיד לו שאני רוצה לעזוב. אני לא יודעת איך הוא יגיב לזה, אבל הדבר האחרון