נקודת מבט של קמילה
נדרשו יומיים ומכתב בכתב מהרופא כדי שרייקר ישקול בכלל לתת לי לצאת מהמיטה. הוא היה מודאג - כל מי שיש לו עיניים יכול היה לראות את זה. האנשים היחידים שהוא הרשה להיות בהישג ידי היו כריסטין והבנות. כשמדברים על הבנות, אודרי כמעט זינקה לזרועותיי כשראתה אותי. היא מלמלה משהו על כך שהיא שמחה שלא הלכתי עם אמא שלי ודמעתי.
אודרי אפילו לא הלכה לשיעורים שלה אתמול, היא בילתה את כל הזמן שלה לצידי
















