נקודת מבטו של רייקר: החלק הכי גרוע בעובדה שקמילה שכבה במיטתה בלי לזוז לא היה שהיא הייתה בחדרה ולא בשלנו, זה לא היה הפחד שהיא לעולם לא תתעורר, זה אפילו לא היה העובדה שאני עושה את רוב העבודה בארמון - זה לא הפריע לי. אלה היו הילדים. אודרי לא הבינה למה אמא שלה שוכבת במיטה כבר שלושה ימים בלי לזוז ולמה היא פשוט לא קמה. היא שאלה אותי אם קמילה הולכת לאותו מקום שאליו הלכה לינור. היא לא הבינה את המושג מוות