ברגע שהייתי בתוך קירות החבורה, נתתי לחזות שלי ליפול ונשענתי על הקיר כדי לנשום. חשבתי שההתמודדות עם רייקר תהיה החלק הקשה ביותר בטקס הזה, אבל לא לקחתי בחשבון את טייסון. עשיתי טוב כל השנים האלה כדי לשמור אותו מאחורי הראש. זה לא שאני עדיין תקועה במה שהוא עשה לי. מצאתי את הדרך שלי להתגבר על זה, אבל לראות אותו זה כמו לזרוק אותי בחזרה למים קרים כקרח בלי דרך לשחות. היה לי חצי מוח לבטל את כל העניין, אבל יד