הסתובבתי במהירות וראיתי את טייסון עומד שם, חיוך אכזרי משחק על שפתיו. האינסטינקט הראשון שלי היה לעמוד מול בתי ולהגן עליה מפני מבטו. נראה שהוא שם לב למעשיי, כי הוא צחק באכזריות. "כבר החזקתי אותה יום שלם," הוא צחק. "יכולתי לראות דברים שאפילו לא רצית שאראה. אני חייב להודות, הבת שלך יפהפייה. חבל שהיא לא שלנו. אם היא הייתה, היא הייתה ניצלת מכל זה." "אם תניח אצבע אחת על הילדה שלי," רייקר נהם, וטייסון הפנ