צ'רלי הנהן. "הבנתי." הזקן נאנח אנחה עמוקה. הוא שפשף את פניו ורטן, "לו ידעתי שיש לך כישורים כאלה, לא הייתי ממהר אליך! עכשיו, אני לא רק עייף עד לשד עצמותיי, אפילו קיבלתי כמה סטירות! לעזאזל, איזה חוסר מזל!" הוא המשיך, "הפנים שלי עדיין אדומות?" צ'רלי השיב, "קצת." הזקן רטן שוב. "תגיד לאמא שלך שנתקלתי בעמוד אם היא אי פעם תשאל." כשהגיע הביתה, צ'רלי מיהר מיד לסופרמרקט לקנות מצרכים ולהכין ארוחת ערב למשפחה.