לוסון לא ציפה לכך שהודאה בפגמיו לא תועיל לו כלל. הוא פשוט התעלף מרוב הלם, אולם הכאב מהמכה העיר אותו תוך שנייה בלבד. "אח!!!" לוסון מעולם לא חווה עינויים כאלה בכל חייו. דמעות זלגו במורד הקמטים על פניו כשזעק בייאוש, "מר ווייד, הכל באשמתי! לעולם לא אתעלם שוב מפגמיה, לא אתן לה לעשות מעשים נתעבים כאלה." בגועל, צ'רלי אמר, "ובכן, אתה לא טוב בלהאשים אחרים בפגמים שלך?" משפט זה בלבד הספיק כדי לשלוח צמרמורות