מעולם לא החשבתי את עצמי לאדם בודד. אריק ולורה תמיד היו שם בשבילי, וכך גם ג'וליאן ואבי. אך ביום שישי זה, כשאני מוצאת את עצמי ללא האנשים שבמשך שנים היוו את עמודי התווך שלי, אני מרגישה את הבדידות זוחלת לעברי כצל, עוטפת אותי בחיבוק צונן. אפילו הדירה שלי מרגישה ריקה וקרה ללא נוכחותו הקורנת של אבא, שנמצא בנסיעת עסקים וטרם צפוי לשוב.
שקלתי לדפוק על דלתו של ג'וליאן ולבקש ממנו להישאר איתי היום, אבל זהו יום
















