מילותיו של ג'וליאן אינן מכות בי כהלם אגרוף, אך הן מעתיקות את נשימתי ומציפות את עיניי בדמעות. נדרשים לי כמה רגעים כדי להבין את פשר דבריו... שהוא אומר לי להיות שייכת לו.
הוא אינו מאיץ בי, אינו זז, ואף לא ממצמץ... הוא פשוט מביט ישר אל תוך עיניי, ממתין לתשובה שנעלמה מקצה לשוני.
אני שואפת אוויר עמוקות, מביטה באצבעותינו השלובות, באופן שבו כף ידי נראית כאילו היא מותאמת באופן מושלם לשלו, אף על פי שהיא כה
















