אני אידיוט.
הלוואי שזה היה רק ההנגאובר שהולם לי בראש, אבל יש מועקה ארורה בחזה... תחושה חולנית שמותירה טעם מר בפי כל הבוקר.
כי אני יודע, אני אידיוט מזדיין.
לא הייתי צריך לומר את זה ככה. החזה שלי הרגיש כבד. משקל האשמה כאילו גזל את האוויר מריאותיי... אבל הכאב הזה לא מתקרב לכאב שחשתי כשראיתי את ההבעה על פניה.
אז חשבתי והפכתי במילים שלי כל היום. לא הצלחתי אפילו להתרכז בעבודה. הפגישות היו בזבוז זמן מוחל
















