מדריד, ספרד — לפני ארבע שנים.
ㅤ
כמו בכל פעם אחרת, היום הפציע אפור ומדכא. אלמלא החלטתו של אבי לקחת אותי לנסיעת עסקים, הייתי נשארת בחדרי מתחת לשמיכות החמות. הוא לא רצה להשאיר אותי לבד, ואני לא יכולתי לדחות זאת או לסרב... זו הסיבה שאני כאן, משקיפה מבעד לחלון הפנטהאוז היוקרתי הזה, עיניי קבועות בשמש השוקעת היפהפייה.
"אנג'לי." אני שומעת את קולו של אבי ומסיטה את מבטי מהאופק שבו בהיתי זמן רב מכפי שאני יוד
















