למען האמת, הלוואי שזה היה סוג של סיוט... אני אפילו צובטת את עצמי כדי לוודא שאני לא ישנה, ולמגינת לבי, זו אינה אלא המציאות.
זר הוורדים הלבנים הארור הזה כל כך ענק, שנדחסו לתוכו בקלות מאות פרחים, גולש כמעט על גדותיו; ישנם אפילו כמה עלי כותרת שהתפזרו על השולחן.
ג'וליאן עוצר, מבחין בתגובה שלי... ועיניו עוקבות אחר אותו מסלול כמו שלי, מוצאות את הזר שמושך גם את תשומת ליבו.
בכנות, אני מרגישה שאיני מסוגלת ל
















