"אריק?" קולי יוצא מהוסס, ואני שונאת את עצמי על כך שאני נשמעת כה חלשה באותו רגע. "מ-מה אתה עושה כאן?" "זה כל מה שיש לך לומר אחרי שנתת לי לחכות חצי שעה, אנג'ל?" הוא מתקרב בהבעה עדינה ובטון כנוע באותה מידה – טון שמסיבה כלשהי גורם לי לחוש חרדה... "אפילו לא ידעתי שאתה כאן." כי לו הייתי יודעת, הייתי קוראת לג'וליאן שיבוא איתי. "חסמת אותי מכל מקום... זו הדרך היחידה שלי לדבר איתך." הוא נעצר מולי, קרוב יותר