ג'נקינס
אני לא סובלת את הילדה לונה הזאת. היא ממש עולה לי על העצבים. עבר זמן מאז שישבנו לארוחת ערב. בפעם הראשונה, בני מצטרף אלינו ונראה מאוד נלהב. למעשה, כולם כאלה. הם משוחחים ומתבדחים זה עם זה, אפילו משתפים אותי בשיחה, למרות שאני בקושי מרימה את העיניים מהצלחת. זה מוזר, אני מרגישה כאילו משהו השתנה, ואני לא מוצאת את זה לא נעים. מלבד ההקנטות וההצקות הבלתי פוסקות מצד הברונטית עם הציצים מפלסטיק, אני יכ
















