נס אני מסתובבת במעגלים בצד האפל יותר של הגן. הלילה בהיר, אבל גם קר, ובקרוב אני מתחילה להרגיש את זה בזרועותיי החשופות. אני מחליטה לחזור פנימה. כמה שומרים, שאני לא זוכרת את שמם, מברכים אותי לשלום כשאני חולפת על פניהם. זה לא לילה רגיל. מתח ואי נוחות ממלאים את האוויר. כל האורות בקומת הקרקע דולקים, ואני שומעת קולות, כנראה מחדר האוכל שבו מתאספים חיילי שבט ז' והאוכפים - אלה שאינם חלק מהמעגל הפנימי של זלד