לגוס נשמתי נשימה כבדה והעברתי את ידי בשיער, מושך אותו לכל הכיוונים. "אני לא יודע מה אני מרגיש או מה אני חושב. אני לגמרי אבוד," אני מודה. "ואותה?" אני מרים מבט ורואה את זלדריק בוהה בי בעיניים מצומצמות. "שאלת אותה איך היא מרגישה כלפיך? כי כל השטויות האלה של ניתוח עצמי לא יהיו שוות כלום אם הילדה מתה לצאת ממך." "אנחנו מסתדרים. אני חושב שהיא סומכת עלי, או לפחות היא אומרת ככה, ובכן, בתחומים אחרים... אה.