נס איבדתי את הספירה של כמה חדרים ואולמות השארתי מאחור. המקום הזה אפילו גדול יותר ממה שדמיינתי. אני יורדת עוד גרם מדרגות אחד אחרון ולבסוף מזהה את הדלת שנכנסנו דרכה אמש. אני חושבת שאני בלובי של הכניסה הראשית של האחוזה. "מי לעזאזל את?" אני מסתובבת במהירות ורואה כמה גברים מקועקעים מתקרבים. אחד מהם צועד קדימה. הוא לא נראה מרוצה. אני שמה לב שיש לו צליעה קלה כשהוא הולך. "אה... אני..." "המנקה החדשה, נכון?