ג'נקינס אחרי שחזרתי לחדרי, החלפתי את השמלה הארורה שלבשתי לארוחת הערב במשהו הרבה יותר נוח - מכנסי כותנה צמודים וגופייה. אני יושבת על קצה המיטה, משחזרת במוחי את כל מה שקרה הלילה. אני עדיין לא ממש מבינה למה זלדריק התעקש על נוכחותי בשולחן. אולי הוא רק רצה להשפיל אותי בכך שאילץ אותי ללבוש את השמלה הזו - הפגנת כוח עלי. עם זאת, שלטתי בדחפים שלי ונשארתי בשקט, שומרת על מבטי נעוץ בצלחת שלי כל הזמן. אפילו כש