כמו בכל ערב, אני יושבת עם זלדריק והאנשים שלו סביב שולחן האוכל. אני עדיין חושבת שלא הייתי צריכה לספר לו על אפגניסטן. אני אפילו לא יודעת למה עשיתי את זה. אולי, אחרי מה שקרה בינינו, נוצר איזה קשר אינטימי – כזה שאני לא מבינה. לא שזה אי פעם היה סוד. ציפיתי שהוא ישפוט אותי על מה שעשיתי, אבל הוא לא עשה את זה. אני מניחה שלגבי מאפיונר רצחני, העובדה שהרגתי יותר מעשרים אנשים היא לא רלוונטית במיוחד. אחרי הכל,