זלדריק אני מושיט יד באופן עיוור על המזרן, אבל המקום שבו ג'נקינס צריכה להיות ריק, והסדינים קרים. אני מרים את ראשי ומאמץ את אוזניי, מקשיב לכל צליל שמגיע מחדר האמבטיה. כלום. היא איננה. אני נושף ומתיישב, נשען בגבי על ראש המיטה, לא מסוגל לדכא חיוך יהיר. בדיוק חוויתי את אחד הלילות הטובים בחיי, ולחשוב שהוא אפילו לא התחיל טוב. האנשים של אוריאגה תפסו אותי לא מוכן. אין לי מושג איך לעזאזל הם הצליחו למצוא אות