לעזאזל. נתפסתי שוב.
היכולת שלי לנוע בחשאי פשוט לא קיימת.
ניסיתי למצוא משרד או חדר שאוכל לרגל בו, כששמעתי את הצעקות.
זיהיתי מיד את קולו של לאגוס והתקרבתי, מנסה להאזין דרך הדלת.
לא ציפיתי שהוא יצא כל כך מהר.
"שאלתי אותך שאלה, נס. מה את עושה כאן?" הטון שלו רחוק מלהיות ידידותי. הוא נשמע עצבני.
"חיפשתי אותך," אני ממהרת להסביר. "לא הצלחתי להירדם, וחשבתי שאם סיימת, נוכל לחזור הביתה."
לפי האופן שבו העיניי
















