"הוא מסתחרר כשהוא רואה את הדם של האנשים שאכפת לו מהם." אני בולעת בקושי את קשר הרגשות המוזר שנוצר בגרוני ועוצרת את נשימתי. "אכפת לך ממני," אני לוחשת. זו לא שאלה, ואני לא מצפה שהוא יענה. אבל הוא עונה. הדבר הראשון שאני שמה לב אליו הוא ידו על גב ירכי. זה רק מגע קל, אבל אני מרגישה אותו מתפשט על כל סנטימטר בעורי. אנחנו ממשיכים לבהות זה בזה, ונשימה שוברת את הדממה. "יותר ממה שאני מוכן להודות," הוא ממלמל.