ג'נקינס אני נועצת את מבטי בחזהו החשוף, עוקבת אחר כל חרוז של המחרוזת התלויה סביב צווארו כשאני מנסה להסדיר את נשימתי. שמירה על שליטה עצמית אמורה להיות פשוטה, אבל כשהאיש הזה מניח עלי את ידיו, אני מאבדת את דעתי לחלוטין. הוא נסוג כמה סנטימטרים ומחפש את עיני. הוא עצר ברגע שביקשתי ממנו. שוב, למרות כל התוקפנות והפראות שהוא משדר, זלדריק מוכיח שיש לי את הכוח להחליט – שאני יכולה לגרום לו לעצור בכל רגע במילה