זֶלְדְריק אני עוצר מול דלת חדר השינה של ג'נקינס עם קופסה ענקית בידיים. לא ראיתי אותה מאז התקרית הבוקר, לפחות לא באופן אישי, כי ביליתי את כל היום בצפייה בה דרך מצלמות האבטחה. היא מסקרנת אותי. אחרי שאיימתי עליה, היא לא רק התמודדה איתי; לפי הגישה שלה, זה כאילו נתתי לה זריקת מרץ וחיוביות. אם חשבתי שהיא מוזרה קודם, עכשיו אני בטוח שמשהו לא בסדר לה בראש, ואני אוהב את זה כי גם אני לא ממש שפוי. אני מניח שב