קורין החזירה על עצמה את החולצה של ג'רמי, אבל התעטפה גם בז'קט שהוא נתן לה, כי הרגישה קצת קרה אחרי שנתנה לאוויר מבחוץ להיכנס דרך החלון. "שמעתי שפיטרו אותך?" קורין שמעה את קולו העמוק של ג'רמי בזמן שהיא בהתה בחוסר מעש בנוף החולף מחוץ לחלון המכונית. שפתיה של קורין רעדו. "כן, והכל בזכותך." ג'רמי דפדף במסמכים שהיו בידו. "נתתי לחברה הזדמנות, ובכל זאת היו טעויות. לפי הסטנדרטים שלי, לתוכנית כזו אין שום ערך השקעה." קורין פיהקה, כנראה בגלל שהייתה קצת מנומנמת. "אה, אתה לא צריך להגיד לי למה, אדוני. אחרי הכל, אני כבר לא עובדת של אלפא אנטרפרייזס." ג'רמי השתתק לרגע. הוא המשיך לדפדף במסמכים ואמר בנימה סתמית, "אם את מחפשת חברה לעשות בה התמחות, אז—" "תעצור את המכונית!" קורין קטעה את ג'רמי והוציאה את ראשה מחלון המכונית. עיניה נצצו כאילו הבחינה במשהו. ברגע שהמכונית עצרה, קורין פתחה את הדלת וירדה. היא רצה לתחנת האוטובוס שממול וקפצה לאוטובוס שזה עתה הגיע. היא תפסה מושב ליד החלון, הושיטה יד מבפנים, ונתנה אגודל למעלה למרצדס-בנץ מאחוריה. אחר כך, היא הפכה לאט את האגודל שלה למטה, והראתה בבירור את הבוז שלה כלפיהם. ידה הקטנה נסוגה בחזרה לתוך האוטובוס כשהוא התרחק לאט. הרקות של טומי החלו לפעום כשראה את זה. קורין הייתה ממש נועזת. למען הפרוטוקול, אף אחד בכל עיר הבירה החדשה—או אפילו בכל המדינה—לא היה מעז להיות כל כך גס רוח כלפי ג'רמי. "אדוני, היא לקחה איתה את הז'קט שלך. פרויקט מרכז הסחר הבינלאומי יסתיים מאוחר יותר אחר הצהריים, ואתה צריך להשתתף בגזירת הסרט..." "תדאג שמישהו יביא לי חדש." פניו של ג'רמי החשיכו כשהוא המשיך לעיין במסמכים. "יהיה!" טומי אמר אז, "אדוני, כשאחותך התקשרה אלי קודם לכן, היא אמרה לי שהיא אושפזה." ג'רמי הרים את מבטו מעט. "היא הייתה בסדר בפעם האחרונה שראיתי אותה. למה היא אושפזה?" טומי העביר את מה שפרנסין סיפרה לו. "ובכן, גברת קורין טבלה את ראשה של אחותך באסלה, וגרמה לה לשתות כמה לגימות של מי אסלה. אתה יודע שאחותך קצת פריקית של ניקיון, והיא כל כך נגעלת ממה שקרה שהיא המשיכה להקיא מאז הבוקר. בסופו של דבר, היא התייבשה כל כך עד שהיא הייתה צריכה להישלח לבית החולים ולקבל עירוי." "ומה הרופא אמר?" "הרופא אמר שזה לא כל כך רציני. תן לה עירוי ותן לה קצת אוכל, והיא תחזור לעצמה תוך כמה ימים. עם זאת, היא עושה מזה עניין גדול ומתעקשת שתנקום בשבילה ותלמד את גברת קורין לקח..." הבעתו של ג'רמי נשארה ללא שינוי. "סבתא מפנקת את פרנסין כל הזמן, והיא תמיד הייתה ילדה ערמומית ועקשנית. לקורין אולי יש אישיות קשוחה, אבל היא לא תיזום צרות. תן לפרנסין ללמוד את הלקח שלה הפעם. אני מקווה שהיא תוכל לרסן את המזג שלה מתישהו בעתיד. אנחנו לא צריכים לדאוג לגביה." טומי הופתע מכמה שג'רמי נראה סובלני כלפי קורין. לאחר מחשבה לרגע, הוא הסתובב וביקש הוראות נוספות. "ובכן... גברת קורין פוטרה היום. האם תרצה לארגן לה עבודה?" ג'רמי אמר באדישות, "אל תדאג לגבי זה. רק תוודא לפקוח עליה עין במהלך שלושת החודשים האלה כדי שהיא לא תעשה משהו שיכתים את שם המשפחה." "הבנתי!" טומי הניח בתחילה שלג'רמי יש רגשות כלשהם כלפי קורין, אבל כששמע את מה שג'רמי אמר, הוא הסיק שהוא כנראה חשב יותר מדי. זה היה הגיוני, בכל זאת. האישה היחידה במוחו של ג'רמי הייתה הבת של הריבראס, והרגשות שלו כלפיה לא השתנו גם אחרי שנים רבות. למרבה הצער, הסכסוך בין ההולדנס לריבראס הקשה על שניהם להתחתן. זו הסיבה שג'רמי נשאר רווק, וזו גם הסיבה שסבו כל כך להוט לאלץ אותו להתחתן. - קורין לקחה את האוטובוס חזרה הביתה כדי שתוכל לארוז את חפציה. מכיוון שהיא הייתה צריכה לשתף פעולה עם הזקן המוזר הזה ולהישאר במעונו של ההולדנס במשך שלושה חודשים, היא הייתה צריכה בגדים משלה ללבוש. היא נתקלה בשרלין ברגע שנכנסה לבית. שרלין הייתה מובטלת בגלל שטען שהיא עצמה עזבה את תעשיית הבידור. היא תמיד התנשאה בפני קורין, ולא היה שונה כשראתה שקורין חזרה. "אה, זו את. חשבתי שזה השליח של האוכל!" לקורין לא היה מצב רוח לדבר שטויות עם שרלין, אז היא חלפה על פניה ועלתה ישר למעלה. שרלין, לעומת זאת, הייתה נחושה בדעתה לעמוד בדרכה ולבהות בזלזול בקורין. "זה ז'קט גברי שאת לובשת? לא חזרת הביתה אתמול בלילה. יכול להיות שישנת עם איזה בחור אקראי?" לפני שקורין הספיקה להסביר, שרלין התחילה לצעוק בקול רם, "אבא! אמא! תראו מה קורין לובשת!" מרווין יצא מהחדר כששמע את הצעקות של שרלין, ופניו נפלו מיד כשראה את הז'קט על גופה של קורין. "למה את לובשת ז'קט גברי, קורין? מה עשית כשנשארת בחוץ אתמול בלילה?" כשליליאנה עלתה מאחור וראתה מה קורה, היא מיד עשתה הבעה מבוהלת. "זה... זה שערורייתי! איך את יכולה סתם להתהלך עם ז'קט גברי כשעוד לא התחתנת? אנחנו קרוז משפחה מכובדת!" שרלין צעקה, "אבא, קורין בילתה את הלילה שלה עם גבר כשהיא סירבה לקבל את כל הגברים המכובדים שאמא הציגה לה. איך היא יכלה לעשות את זה?" מרווין נראה אפילו קודר יותר, ואמר בכעס, "תגידי לי את האמת, קורין. מה עם הז'קט?" קורין הסבירה בשלווה לאביה את המצב, "הבגדים שלי נרטבו ממים מלוכלכים בטעות הבוקר. שאלתי את זה ממישהו רק כדי שיהיה לי מה ללבוש. אני צריכה להחזיר את זה אחרי שאני אכבס את זה." שרלין נחרה. "שאלה? כאילו מישהו יאמין לזה!" מרווין לא ממש קנה את הסיפור שלה. "אז, מה עשית כשנשארת בחוץ כל הלילה אתמול?" "מצאתי חדר לשכור אתמול," ענתה קורין, "ונשארתי שם ללילה אחד. אני חוזרת היום לארוז את הדברים שלי כי אני אגור שם בעתיד." היא התייחסה לבית של ההולדנס כמקום שהיא שוכרת, והשכירות הייתה שלושת חודשי הזמן שלה. מרווין קימט את מצחו. "את עוברת דירה? למה את רוצה לעבור דירה כשאת יכולה לגור בבית?" ליליאנה אמרה בנימה מרמזת בצד, "יכול להיות שקורין גרה בבית של גבר? זה לא ראוי לשני אנשים לא נשואים לגור ביחד. אם היא תאבד את צניעותה ואת כבודה, היא לא תוכל להתחתן בעתיד. אפילו המוניטין של המשפחה שלנו יהרס!" שרלין מלמלה בסרקזם, "חה. אין טעם לדבר על צניעות כשהיא מבלה את הלילה בחוץ וחוזרת בז'קט של איזה גבר אקראי!" הבעתו של מרווין הפכה אפילו קודרת יותר כשהוא הסתכל על קורין באכזבה רבה. קורין הסתכלה על ליליאנה ושרלין לפני שאמרה בחיוך, "תודה על הדאגה, שתיכן, אבל אני אף אחד. לאף אחד לא אכפת איזה דברים מבישים אני עושה. מעטים מאוד מקרובי המשפחה שלנו זוכרים אותי, אז שום דבר שאני עושה לא יהרוס את המוניטין של הקרוז. "להיפך, אחותי הגדולה היקרה שרלין היא כוכבת על. היא כל כך מפורסמת שאפילו קצת רכילות יכולה להתפשט כמו אש בשדה קוצים בחדשות הטרנדיות. היא זו שצריכה לשים לב לצניעותה ולכבודה. תנסי לא לתת לעיתונאים חסרי מצפון לנצל הזדמנות לכתוב עלייך שיש לך אבא סוכר. דודה ליליאנה הולכת לדאוג לך כל כך אם לא תוכלי להתחתן." שרלין חרקה שיניים בכעס ואמרה, "מי אמר לך שאני לא אוכל להתחתן?" קורין אמרה כאילו עלה בדעתה משהו, "אה נכון, שכחתי. התחתנת אתמול! איפה בעלך, ג'רמי? את לא הולכת להציג אותי לגיסי החדש?" האווירה התקררה תוך זמן קצר... כעסו של מרווין הופנה למקום אחר והוא בהה בכעס בליליאנה ושרלין. רק אזכור זה הספיק כדי לגרום לדמו לרתוח, באדיבות הבלגן העצום מהיום הקודם שגרם לו לעשות מעצמו צחוק בפני קרובי משפחתו וחבריו. קורין הוסיפה, "אבא, היה נכון שאני אשאר בבית כשהייתי עדיין סטודנטית, אבל אני עובדת עכשיו, ואני רק רוצה ללמוד איך לחיות באופן עצמאי. אתה יכול להיות בטוח שאני לא אעשה שום דבר שיביא חרפה לשמך ברגע שאעבור דירה." מרווין הסתכל על קורין והבין שהיא מתנהגת יחסית טוב בהשוואה למעשים המביכים של ליליאנה ושרלין. בסופו של דבר, הוא נופף בידו ואמר, "תעשי מה שאת רוצה, אז. את חופשייה לצאת ולגור במקום אחר אם את רוצה. הבית הזה מלא במזל רע עכשיו, בכל מקרה." "תודה, אבא." קורין הביטה באדישות בליליאנה ושרלין הממורמרות לפני שהסתובבה ועלתה למעלה. בזמן שהיא החליפה בגדים, שרלין פרצה לחדרה. היא בדיוק עמדה לקלל את קורין כשפתאום ראתה את הלוגו המסחרי המודפס על הבטנה של הז'קט שקורין הסירה. זה היה ממותג יוקרה בשם FA, ויתרה מכך, זה היה מקו היוקרה בהזמנה אישית שהיה מיועד רק לאנשי VIP! שרלין תהתה איך לבורה כמו קורין יכול להיות המזל להיתקל בבגדי גברים יוקרתיים כאלה.