על המרפסת היו שני עצי דובדבן מלאכותיים וכמה צמחים ירוקים, ובמרכז עצי הדובדבן הייתה במה קטנה לאורחים לנגן ולשיר. בידוד הרעשים ברצפה שבה היו כל הסטודנטים לא היה טוב במיוחד, והסביבה הייתה רועשת. גם אם כיבו כל מוזיקה, הרעש מהחדר הסמוך עדיין הצליח לחדור דרך הקירות. לכן הסטודנטים הציעו שההופעה של איוונקה וקורין תתקיים על המרפסת למעלה. ברגע שעלו למעלה, איוונקה מסרה את התווים לקורין בחיוך זוהר ואמרה, "הנה