שרלין הייתה מבולבלת עוד יותר לאחר ששמעה את מה שאמה אמרה. "טבעת? מתי קיבלתי טבעת— "חכי. אני נזכרת עכשיו, אמא. מעריץ אנונימי שלח לי טבעת יהלום בדואר אתמול! דאגתי שהתקשורת תמציא איזו כתבה שטותית אם הם יראו את זה, אז פשוט שמתי אותה בצד במקום לענוד אותה." ליליאנה שמחה מאוד לשמוע את זה. "זה זה! מיסטר ג'רמי בטח מאוהב בך כבר הרבה זמן, והוא מנסה לזכות בלב שלך על ידי העמדת פנים שהוא מעריץ אנונימי! ביקשתי ממישהו לחקור את האנשים שהגיעו אתמול. מסתבר שהמנהיג שלהם לא היה אלא העוזר האישי של מיסטר ג'רמי! "שרלין, משפחת הולדן היא משפחה מהשורה הראשונה, וג'רמי הראה את הכנות המרבית שלו כלפייך! הוא באמת מאוהב בך, ושום דבר לא ישתבש אם תתחתני איתו!" ג'רמי הולדן... שרלין לא יכלה שלא להסמיק, וקצב הלב שלה הואץ. היא שמעה על שמו בעבר למרות שמעולם לא פגשה אותו באופן אישי, והיא הכירה אותו כיורש של משפחת הולדן - משפחה מהשורה הראשונה. הוא זכה לכבוד וליראה על ידי רבים בעולם העסקים! זה בא לה כהפתעה שאפילו ג'רמי הוא אחד המעריצים שלה, והוא התגלה כמאוהב בה עד כדי כך שהוא שלח אנשים לביתה כדי למסור את מתנות האירוסין. אם יש משהו שאפשר להאשים, זה את הקסם שאי אפשר לעמוד בפניו! - באותו אחר הצהריים, קורין חזרה הביתה עם מסגרת תמונה עדינה בזרועותיה. היא החליפה לנעלי בית ועלה מיד ישר למעלה. שרלין בדיוק ירדה למטה, והיא חסמה את קורין בכוונה. "מה זה ביד שלך? גנבת את התכשיטים ממתנות האירוסין שלי?" קורין עצרה ואמרה בלי להניד עפעף, "זה שלי." "אני רוצה הוכחה. תראי לי את זה!" שרלין תמיד לא חיבבה את אחותה הצעירה, שגדלה באזור הכפרי מאז ילדותה. היא הרגישה שקורין היא בושה למשפחת קארו, ולא מפתיע שהיא מעולם לא רחשה כבוד לקורין. שרלין הושיטה יד וחטפה את הפריט בזרועותיה של קורין. "טצ'! הדרך שבה את מחזיקה את זה גורמת לי לחשוב שזה היה איזה תכשיט, אבל זה לא יותר מתמונה של אמא שלך, הפילגש הזאת!" 'אמא שלי היא לא פילגש!' קורין הושיטה יד כדי לתפוס את מסגרת התמונה, אבל שרלין הפילה בכוונה את מסגרת התמונה על הרצפה. "אופס! זה החליק! באשמתי!" עיניה של קורין האדימו כשהיא הסתכלה על שרלין דורכת על מסגרת התמונה על הרצפה. זו הייתה תמונה ישנה של אמא שלה שהיא הצליחה למצוא באחד מאלבומי התמונות הישנים של משפחת קארו. מוקדם יותר באותו יום, היא הביאה אותה לחנות כדי לשחזר, להגדיל ולמסגר אותה, כשהיא תכננה לשים אותה בחדרה כקישוט שולחן. קורין תפסה בכעס את בגדיה של שרלין ושיססה, "תרימי. את. זה. עכשיו." שרלין לא פחדה כלל כשאמרה, "איך את מעזה לגעת בי! אני אודיע לך שבקרוב אתחתן עם משפחת הולדן. אם תעזי להתעסק איתי, משפחת הולדן הולכת להקשות עלייך את החיים!" קורין הייתה המומה. 'משפחת הולדן?' הקרקפת שלה צרבה כששמעה את השם הזה, מכיוון שהאיש שגרר אותה בכוח להתארס יום קודם לכן חלק גם הוא את אותו שם משפחה. "את מתייחסת למשפחה מהשורה הראשונה הזאת?" לשרלין היה מבט יהיר על פניה. "כן! מה קרה? את מפחדת? ובכן, את צריכה להיות! ג'רמי הוא המעריץ הנאמן והמחזר שלי. הוא רוצה רק להתחתן איתי עכשיו! כל הדברים הטובים שאת רואה שם הם בשבילי ממשפחת הולדן אתמול בלילה, ועדיף שלא תיגעי בכלום! אם תשברי משהו מהם, לא תוכלי להרשות לעצמך את הפיצוי!" קורין הסתובבה להסתכל על מתנות האירוסין ונשארה ריקה לרגע. ואז, היא הגיעה להבנה - ג'רמי בטח השתגע לגמרי. לחשוב שהוא שלח את האנשים שלו למסור את מתנות האירוסין לביתה! עיניה של קורין הבריקו בבהירות כשהיא חשבה על משהו, והיא פנתה לשרלין ואמרה, "אני מניחה שאצטרך לברך אותך, אם כן! למרות זאת, את בטוחה שמשפחה בעלת ייחוס כמו משפחת הולדן תקבל סלבריטאית מוכתמת שערוריות מתעשיית הבידור?" ההערה הזאת הייתה נושא רגיש עבור שרלין. "את לא צריכה לדאוג בקשר לזה. מיסטר ג'רמי אוהב אותי מאוד, אז זה רק נורמלי שהוא יגן עליי!" "את בטוחה בקשר לזה?" קורין חייכה ואמרה לא יותר. היא הרימה את התמונה של אמא שלה, טפחה על האבק, ואז הסתובבה ועלתה למעלה. היא דאגה בתחילה לגבי מציאת דרך להיפטר מג'רמי שאיתו היא התעסקה בטעות יום קודם לכן. מכיוון ששרלין כל כך להוטה להתחתן איתו, זה במקרה הסדיר הכל עבור קורין. שרלין נחרה בקרירות, אבל היא חשבה לעצמה, 'קורין אולי ילדת כפר, אבל ההערה שלה הגיונית לחלוטין. משפחת הולדן הייתה משפחה מהשורה הראשונה, בעוד ששרלין הייתה שחקנית שאף אחד לא זיהה. אם זקני משפחת הולדן יגלו על השערוריות שלה, בהחלט תהיה להם רושם רע עליה.' עם זאת בראש, שרלין החליטה לפרוש מתעשיית השעשועים מיד. בהשוואה לנישואין למשפחת הולדן, הרווחים הקטנים שהיא עשתה בתעשיית השעשועים לא היו כלום. היא עמדה להתקשר לחברה שלה כדי להודיע להם שהיא תסיים את החוזה שלה ותפרוש מתעשיית השעשועים, אבל הטלפון שלה צלצל לפני שהיא יכלה לבצע את השיחה. היא הייתה חסרת מושג מדוע היו כל כך הרבה שיחות ספאם לאחרונה. היא לא תכננה לענות לשיחה עד שהיא ראתה שהמתקשר הוא נדבן שהיא בדיוק שכבה איתו לאחרונה. מכיוון שהיא גם התכוונה לסיים את העניינים לתמיד, היא החליטה שאולי כדאי לענות לזה. "איפה את, מותק? אני כל כך מתגעגע אלייך. בואי למלון ותבלי איתי את הלילה!" שרלין אמרה בגועל, "אל תקרא לי 'מותק'. זה אולי לא נשמע מגעיל לבן אדם זקן כמוך, אבל זה נשמע מגעיל לי!" "מה לעזאזל אמרת עכשיו? קראת לי עכשיו מגעיל? שכחת איך התחננת אליי שאעזור לך להשיג תפקיד שיכול לזכות אותך בפרס הלוטוס הבא?" שרלין לא התעניינה. "עזבתי את התעשייה, אז לא אכפת לי מפרס הלוטוס יותר. תמצאי מישהו אחר. אה, ולעולם אל תתקשרי אליי שוב!" בצד השני של הקו, הזקן שמנוני השיער ואדום הפנים הפך זועם מכעס. הוא טרח מאוד להשיג לה טבעת יהלום ושלח אותה בדואר, אבל המחווה שלו הייתה לשווא. 'לעזאזל איתך! אז את דוחה אותי אחרי שקיבלת את הטבעת? אישה כפוית טובה! את יכולה לנשק לשלום לתקוות שלך להתפרנס בתעשייה. רק חכי. תיחסמי מלהבטיח עוד פרויקטים בעתיד!' - שלושה ימים לאחר מכן, משפחת קארו ערכה משתה נישואין לבתם, ואורחים קרובים וחברים רבים הוזמנו. ליליאנה ביקשה בכוונה ממרווין לעשות מופע מפואר כדי ששרלין היקרה שלה תינשא בצורה הטובה ביותר האפשרית. "תראו, הפמליה של משפחת הולדן הגיעה! איזה מראה מרהיב! הם באמת עומדים במוניטין שלהם כמשפחה מהשורה הראשונה! המכוניות הן כלי רכב יוקרתיים במהדורה מוגבלת!" "ראיתי את המכונית הראשונה רק במגזינים! המחיר שווה עשרה בוגאטי!" "אני כל כך מקנאה בשרלין! יש לה מזל להתחתן עם מישהו מדהים כמו מיסטר ג'רמי!" שרלין, שלבשה שמלת כלה, חייכה בניצחון כשהיא הקשיבה ל'אה' ו'הו' של כל קרוביה וחבריה. קורין לא נראתה בשום מקום, ושרלין שיערה שהיא אולי מסתתרת איפשהו בקנאה. 'הממפ, שתתבוסס בקנאה שלה! זה כל מה שהיא יכולה לעשות!' שרלין עמדה לפגוש את החתן שלה, והיא ציפתה בקוצר רוח לגלות איזה מין גבר ג'רמי. הוא בהחלט היה סופר נאה, והוא בטח היה כורע על ברך אחת מולה כדי להתוודות על תחושותיו הנלהבות תחת מבטם הקנאי של כולם... פמליית החתונה עצרה בשער הווילה של משפחת קארו. ג'רמי יצא מהמכונית מלפנים, נראה מכובד ואלגנטי. טומי נתן אות לקבוצת השושבינים לצאת מהמכוניות מאחור. לבושים בחליפות ונעלי עור, הם עקבו אחרי ג'רמי לשער הווילה של משפחת קארו, שם הודבק הביטוי 'מזל טוב לחתן ולכלה!'. פתאום, ג'רמי הפסיק ללכת והסתכל למעלה לכיוון גג הווילה. שם, במרפסת הקטנה של עליית הגג עמדה אישה בפיג'מה. היא נשענה על גדר המרפסת כשהיא הסתכלה למטה כדי לצפות בחגיגות. לאחר רגע קצר של קשר עין, האישה הסתובבה מיד ונעלמה. לקורין הייתה תחושה רעה. נראה שג'רמי שם לב אליה כשהיא הייתה על המרפסת קודם לכן! אז שוב, היא האמינה שהוא אולי לא יוכל לזהות אותה כי היא לא התאפרה כרגע, בניגוד לאייליינר הכבד במיוחד שהיא ענדה ביום השני. כדי להיות בצד הבטוח, היא הרגישה שעדיף לעזוב את ביתה. למטה בכניסה, טומי היה מבולבל כשראה את ג'רמי מפסיק ללכת בבת אחת. הוא התקרב כדי להזכיר לאחרון, "אדוני, הכניסה לווילה של משפחת קארו נמצאת ממש מלפנים. למה שלא תיכנס עכשיו."