ג'ואנה הרגישה שקורין אופטימית מדי, ובניגוד לה, היא כבר הכינה את עצמה לגרוע מכל. היא השקיעה חודש שלם בהכנות לפרויקט הזה. לרוע המזל, היא נאלצה להתמודד עם העובדה המדכאת שאין לה שום דרך להציל אותו. גם לא היה שום דבר שהיא יכלה לעשות כדי לשנות את המצב. באנחה, ג'ואנה הלכה למזווה. "תני את המיטב שלך, קורין. אני אכין לך כוס קפה כדי להגביר את הריכוז." "תודה!" ענתה קורין. באותו הזמן, פס התקדמות אדום הופיע על מסך המחשב השחור. ברגע שפס ההתקדמות התמלא, קורין מיד פיצחה את הסיסמה. היא לחצה על תיבת דו-שיח נסתרת והקלידה במהירות על המקלדת. אחר כך, היא לחצה על [Enter] ושלחה את ההודעה שלה. [אילו טינות את/ה נוטר/ת?] ההאקר היה המום וענה, [מי את/ה? איך הצלחת/ה לעקוף את מערכת ההצפנה האולטימטיבית של ליגת AJ?] אצבעותיה של קורין רקדו על המקלדת. [הזהות שלי היא לא הנושא העיקרי כאן. הנושא העיקרי הוא למה פרצת/ה למערכת המחשב של אלפא אנטרפרייזס. מאחורי כל טינה עומד אדם ספציפי, ואת/ה צריך/ה לסגור חשבונות עם האדם שגרם/ה לך לפרוץ, ולא להרוס את פרי עמלם של אנשים חפים מפשע.] ההאקר לא נסוג ומיד השיב מלחמה שערה. עם זאת, ההתקפות שלו יורטו בהצלחה על ידי מערכת ההגנה שהוקמה על ידי קורין. הוא לא יכול היה שלא לחוש תחושת הערצה ליריב המסתורי שלו, שכישוריו עלו על שלו. עד שג'ואנה חזרה עם קפה, קורין כבר שיקמה את מערכת המחשב למצבה הקודם, וזה כלל את כל הקבצים שבתוכה. "זה תוקן! את מדהימה, קורין! איך עשית את זה?" קורין שלפה את כונן ה-USB וסובבה אותו על קצה אצבעותיה. היא נשענה לאחור בעצלתיים על הכיסא ואמרה בחיוך, "תוכנת האנטי-וירוס הזו שקניתי באינטרנט בדולר אחד במהלך מבצע קידום מכירות טוענת שהיא עובדת נגד כל מיני וירוסי מחשב. נראה שהם לא שיקרו אחרי הכל. אני אקפיד להשאיר להם ביקורת טובה אחר כך!" ג'ואנה קימטה את מצחה בבלבול ואמרה בפליאה, "אה? תיקנת את המחשב באמצעות תוכנת אנטי-וירוס? המחלקה הטכנית אמרה שתוכנת אנטי-וירוס חסרת תועלת, אבל אני מתחילה לחשוב שהם אלה שחסרי תועלת!" קורין הושיטה יד לקחת את כוס הקפה מידה של ג'ואנה. היא הנהנה ואמרה, "בסדר. את לא חושבת שאת צריכה להעתיק את הקובץ ולהראות אותו למר אלפרד?" "אה, נכון. אני אלך מיד. את הכי טובה, קורין!" ג'ואנה שלחה נשיקה לקורין ומיהרה לצאת. שאר הקולגות הקיפו את קורין בפתאומיות וביקשו את הקישור לתוכנת האנטי-וירוס. קורין התחמקה מהם באומרה, "תרגעו. אני אשלח את זה לקבוצה אחר כך." היא לגמה מהקפה והרימה מעט את מבטה כדי להציץ במשרדו של אלפרד. 'ג'רמי בטח עדיין לא סיים את הקפה שלו, נכון?' היא תהתה. בתוך המשרד, זואי הציגה כל מיני תנוחות סקסיות כדי להשוויץ ברגליה הארוכות והבהירות לאחר שהביאה את הקפה לג'רמי. עם זאת, היא לא הצליחה למשוך את תשומת לבו של הגבר, בעוד שרגליה החלו להתכווץ. ג'ואנה נקשה קלות על הדלת ונשענה פנימה כדי לדווח על המצב. "מר אלפרד, הקובץ מוכן, ואנחנו יכולים להמשיך בפגישה כמתוכנן." עיניו של אלפרד אורו כשהוא נהנה בטקט מהקפה עם ג'רמי. "האם המחשב תוקן?" "כן, מר אלפרד!" ג'ואנה הנהנה בחיוב. "קורין שיקמה את המערכת." "טוב, טוב. יש לה כישורים לא מבוטלים!" המתח של אלפרד סוף סוף יכול היה לשכוך קצת כשהוא קם והצביע בנימוס כדי להזמין את ג'רמי לחדר הישיבות. "אדון ג'רמי, החומרים מוכנים כעת, ואנחנו יכולים להמשיך לחדר הישיבות. האחראי יתן לך בקרוב הקדמה קצרה לפרויקט החדש של החברה שלנו." ידו הגדולה ואצבעותיו הנאות והדקות של ג'רמי עדיין החזיקו את כוס הקפה. עד מהרה הוא הניח אותה והצרה את עיניו המקסימות בהרהור ברגע שאלפרד הזמין אותו לחדר הישיבות. הוא קם בחן, וכל מחווה שעשה שידרה את הקסם היציב והאצילי של גבר בוגר. זואי חרקה שיניים בכעס והופתעה שקורין הצליחה לתקן את זה. 15 דקות לאחר מכן, ג'רמי יצא מחדר הישיבות עם מבט רגוע על פניו הנאות. לא היה אפשר לדעת מה הוא חושב. אלפרד יצא ליד ג'רמי כשראשו שחוח. כשג'רמי חלף על פני עמדת העבודה של קורין, הוא עצר בפתאומיות והטה מעט את ראשו כדי להביט בה בקרירות. ניתן היה לראות חיוך לא נעים על פניו. "כל הכבוד, אדון אלפרד. העובדת המוכשרת הזו בחברה שלך לא עשתה דבר מלבד לבזבז שעה מזמני." אלפרד נראה נבוך. "אני... אממ... אני ממש מצטער, אדון ג'רמי." ג'רמי הלך לכיוון המעלית בלי להסתכל על קורין פעם נוספת. קורין עדיין ניסתה להבין מה קרה כשזואי ניגשה אליה במבט שמח לאיד. "אז מה אם שיקמת את מערכת המחשב? אדון ג'רמי לא אהב בכלל את התוכנית שלך!" בהתעלמות מזואי, קורין הסתובבה להסתכל על ג'ואנה כשזו האחרונה יצאה מחדר הישיבות. "מה קרה?" היא שאלה. מיואשת, ג'ואנה פרצה בבכי. "אני לא יודעת למה, אבל היו כל כך הרבה שגיאות בנתונים העיקריים. אדון ג'רמי אמר שהתוכנית שלנו היא זבל..." קורין קימטה את מצחה. עד אז, אלפרד כבר שלח את ג'רמי וחזר. הוא נזף בג'ואנה בחומרה. "האם זה סוג העבודה שאת מוציאה? השגיאות הבסיסיות רבות מכדי לספור! יהיה לך עדיף למצוא עבודה אחרת אם את אפילו לא יכולה לעשות את זה נכון!" ג'ואנה קדה בבושה. "אדון אלפרד, אני מצטערת! אני..." קורין הבחינה בחיוך המרושע על פניה של זואי וידעה שיש לה קשר לזה שוב. "אדון אלפרד, לטעות אין שום קשר לג'ואנה. מערכת המחשב אולי שוקמה, אבל הוירוס פגע בחלק מהתוכן המקורי ושיבש את הנתונים במצגת. זו הייתה אשמתי שביקשתי מג'ואנה להביא את זה לפגישה בלי לבדוק את זה. אני אקח אחריות ואתפטר." אלפרד קימט את מצחו והסתכל על קורין, בעוד ריצ'רד, שעקב אחרי אלפרד מאחור, אמר בכעס, "להתפטר? את יכולה להפסיק לחלום עכשיו, קורין. אנחנו מפטרים אותך. תארזי את החפצים שלך ותצאי מפה. את רק תרגיזי את אדון אלפרד אם תשארי כאן!" בזמן שקורין חיכתה למעלית, ג'ואנה רדפה אחריה עם הבעה אשמה ומודאגת. "קורין, אני זו שצריכה להתפטר..." קורין הניעה את ראשה. "אין לזה שום קשר אלייך. ריצ'רד רצה לפטר אותי מלכתחילה, אז אין טעם שתהיי מעורבת גם את." עם זאת, ג'ואנה עדיין לא יכלה לקבל את חוסר הצדק. "אבל אם תעזבי ככה, זואי תקבל את התפקיד הקבוע. היכולות שלה בקושי יכולות להשתוות לשלך. היא מקבלת את זה בקלות מדי!" קורין משכה בכתפיה באדישות. היא נופפה לג'ואנה, ואז הסתובבה ונכנסה למעלית. כשירדה, מישהו במקרה יצא מהמעלית לידה גם כן. זו הייתה זואי. היא יצאה עם קופסת ציוד משרדי והשליכה אותם מול קורין. "שכחת לקחת את הדברים שלך. הודיעו לי מהמנהל שהשולחן שלך יפונה עבורי!" קורין, שנשארה רגועה כתמיד, התכופפה והרימה את חפציה. "בתור הקולגה לשעבר שלך, תני לי לתת לך עצה." זואי שלבה ידיים על חזה בתנוחה מנצחת ומשכה בכתפיה. "תקצרי." קורין חייכה חיוך דומע כשנשענה על אוזנה של זואי ולחשה, "קארמה היא כלבה." זואי נדהמה. "טצ'!" אחרי הכל, זואי ניצחה את קורין, ולא היה יותר ממה שזואי צריכה לפחד. קורין יצאה מבניין החברה כשהחפצים שלה בזרועותיה כשמכונית מרצדס-בנץ MPV שחורה במהדורה מוגבלת חנתה לידה בפתאומיות. טומי ירד ממושב הנוסע הקדמי ואמר, "אדון ג'רמי רוצה שתכנסי לאוטו, גברת קורין." לקורין לא היה מצב רוח לבדר את הבקשה הזו ופשוט חלפה על פני טומי. עם זאת, הוא הרים את ידו כדי לעצור אותה. "גברת קורין, בבקשה כנסי לאוטו!" פניה התכהו. בסופו של דבר, היא נכנסה לרכב בחוסר רצון. זואי במקרה ראתה את הסצנה הזו. היא הבחינה במכונית יוקרה במהדורה מוגבלת חולפת על פני הכניסה לחברה, והיא יצאה כדי להסתכל מקרוב. היא לא ציפתה שקורין תיכנס למכונית יוקרתית כזו. עיניה של זואי התרחבו באי אמון. 'מה קורה? זו לא מרצדס-בנץ במהדורה מוגבלת? איך מישהי כמו קורין יכולה לנסוע בסוג כזה של מכונית יוקרה? היא לא ראויה לזה!'