השמש החלה לשקוע, ועד מהרה ירד הלילה. חדר השינה בבית משפחת הולדן היה עצום, וכך גם המיטה. לאחר שהביאו את קורין לשם, ג'רמי העביר אותה לכמה משרתות והורה להן: "תכינו אותה." המשרתות מיהרו קדימה ושטפו את פניה לפני שאיפרו אותה. אחר כך, היא הולבשה בשמלת כלה לבנה מסורתית, עם הינומה שכיסתה את פניה. מכיוון שהראייה שלה הייתה מטושטשת בגלל ההינומה, קורין יכלה לראות רק טלאי לבן מולה. כשמבטה ירד מטה, היא הבחינה בנעלי עור יקרות של גבר ליד רגליה. קולו המתון של הגבר נשמע. "שתפי פעולה איתי. לא אעשה לך כלום." בנימה המרגיעה שלו הייתה תחושה חזקה של לחץ. באותו רגע, קורין הייתה מודעת היטב לכך שאין לה דרך לברוח. אחרי הכל, אם הוא הצליח לאתר את ביתה, הוא יכול למצוא אותה בקלות לא משנה לאן תברח. קורין חרקה שיניים. "בסדר. אני אשתף פעולה איתך. זה המחיר שאני צריכה לשלם על שהתעסקתי איתך. אתה צריך לתת לי ציר זמן מדויק, ובזה אני מתכוונת, כמה זמן אתה מצפה ממני לשתף פעולה איתך? ברגע שהזמן יסתיים, ניפרד לדרכנו מבלי לראות אחד את השני שוב." גם ג'רמי לא גילה בה עניין רומנטי, ולכן הוא השיב בקרירות, "שלושה חודשים." שלושה חודשים היו זמן מספיק לסבו להתאושש מהניתוח. חוץ מזה, הוא לא רצה להסתדר עם האישה הזאת זמן רב מדי. "הסכם!" שלושה חודשים לא היו ארוכים מדי וגם לא קצרים מדי, וקורין הצליחה פחות או יותר לקבל את משך הזמן הזה. היא לקחה אז יוזמה להחזיק את ידו של הגבר. "בוא נלך, אדוני! הגיע הזמן להתחתן איתך!" ג'רמי קפא מעט והסתכל למטה על ידו שהוחזקה על ידי קורין. להפתעתו, הוא לא היה סולד במיוחד ממגע שלה, למרות חוסר נטייתו הרגילה למגע פיזי. ידה של קורין הייתה קטנה ורכה למגע. משפחת הולדן ארגנה חתונה גדולה אך מסורתית. קורין וג'רמי נכנסו לאולם האירועים לטקס החתונה הפשוט. מאוחר יותר היא נשלחה לחדר עם אווירה שזעקה 'ירח דבש'. כשג'רמי נכנס לחדר, הוא מצא את קורין יושבת ישר על קצה המיטה. מכיוון שהיא לא הסירה את ההינומה הלבנה שלה, היא נראתה כמו כלה צעירה ביישנית מתקופות קדומות שיושבת ומחכה לבעלה להיכנס לחדר הכלולות שלהם. ניצוץ הבריק בעיניו של הגבר, והוא אמר בקרירות: "את יכולה להירגע עכשיו. אין צורך שתשחקי כרגע." קורין לא זזה. ג'רמי שם לב שמשהו לא בסדר, אז הוא צעד לעברה ושלח את ידו להרים את ההינומה הלבנה שלה. תחת הזוהר החמים של אור החדר, פרצוף קטן ויפה נגלה לעיניו. עפעפיה העדינים היו שמוטים, והיא נראתה רגועה ומנומסת להפליא. שובל של ריר זרם מזווית שפתיה, ועד מהרה היא ליקקה את שפתיה. ג'רמי הופתע שהיא באמת נרדמה תוך כדי ישיבה. עובדת היות ג'רמי זה שהרים את ההינומה גרמה כנראה לראשה לנטות מעט הצידה. בתמורה, גופה איבד את שיווי המשקל שלה בזמן שהיא עדיין ישנה, וגופה נטה הצידה כשהיא נפלה. מתוך אינסטינקט, ג'רמי הושיט את ידו כדי שהיא לא תיפול על הרצפה. קורין קמטה את מצחה אך לא התעוררה. ג'רמי היה קצת המום כשראה אותה נופלת לזרועותיו. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא ראה את פניה האמיתיות, ומבט של הפתעה הופיע בעיניו. היא התגלתה כיפה למדי בלי כל האיפור הנורא הזה. לפתע, קורין פקחה את עיניה כנראה בגלל שהריחה ריח של זר שנשאר קרוב מדי אליה. אז היא הבינה שג'רמי מחזיק אותה, ואפילו פניהם היו במרחק סנטימטרים זה מזה. באופן אינסטינקטיבי היא השתחררה ואמרה בפחד, "מה אתה עושה, אדוני? אני צריכה להזהיר אותך שאסור לגברים לגעת בנשים. הנישואים האלה לא אמיתיים. זה משחק!" הוא עזר לה, בעוד שהיא הייתה כל כך עוינת כלפיו ברגע שפקחה את עיניה. אם הוא לא היה מתחשב מספיק כדי להושיט יד ולתמוך בה, היא הייתה נופלת על פניה! ג'רמי, שהתעצבן מהתנהגותה, צמצם את עיניו. "מי אמר לך שאת ואני לא נשואים באמת?" קורין קמטה את מצחה ואמרה בזהירות, "אתה מנסה לחזור בך, אדוני? הסכמנו לסיים את מערכת היחסים הזו בעוד שלושה חודשים!" "אכן הבטחתי לך שזה ייגמר בעוד שלושה חודשים." ג'רמי חייך חיוך מרוצה. "אבל אני לא זוכר שהבטחתי ששום דבר לא יקרה בינינו במהלך שלושת החודשים האלה." בכך, הוא צבט את סנטרה של קורין. היה שם שכבה דקה של יבלות על קצות אצבעותיו המחוספסות, שהקרינו תחושה מסוכנת של כוח, יחד עם תחושה חזקה של דיכוי. "גברים צריכים תמיד לקיים את הבטחתם, אדוני! איך אתה יכול פשוט להתנהג כמו איזה נוכל?" קורין בהתה בו ונענעה בראשה במרץ, אבל זה לא הספיק כדי להשתחרר מאחיזתו. ג'רמי התכופף עוד יותר ובהה בה מקרוב. כשראה שפניה של קורין מכווצות, הוא שחרר אותה בבוז ואמר בבוז, "אל תחשבי על עצמך יותר מדי. אני לא מתעניין בנערות צעירות ילדותיות כמוך." קורין נאנחה לרווחה, אבל היא עדיין הייתה נסערת. "הא. שמחה שאני יכולה לישון בשקט הלילה! גברים זקנים כמוך הם גם לא הטעם שלי!" ג'רמי השתתק כשחשב, 'את מי היא מכנה זקן ואנרגטי?' קורין דחפה את חזהו של ג'רמי. "תוכל בבקשה לזוז הצידה? אני עייפה, אז אני הולכת להתקלח וללכת לישון." ג'רמי הסתכל עליה בהתנשאות מבלי לזוז, וקורין נמנעה ממנו במקום לדחוף אותו הצידה. היא נכנסה לחדר האמבטיה בראש מורם. עד מהרה נשמע קול מים זורמים. היא יצאה מהאמבטיה לאחר שסיימה. רק אז היא הבינה שהיא לא הביאה את הבגדים שלה להחלפה! שמלת הכלה הייתה לא נוחה ללבישה בגלל משקלה הרב. לאחר מחשבה, קורין מתחה את צווארה מחוץ לחדר האמבטיה וראתה שג'רמי עדיין מסתכל בטלפון שלו על הספה. היא אמרה בביישנות, "אהם, בבקשה תמסור לי את הבגדים שלבשתי קודם היום." ג'רמי הרים מעט את מבטו אל ראשה ואמר ברוגע, "זרקתי אותם." קורין חרקה שיניים בחוסר אמון. "אז תן לי סט אחר של בגדים נקיים!" ג'רמי הרים גבה וצמצם את עיניו לעברה. "האם זו סוג הגישה שצריכה להיות לך כשאת מבקשת ממישהו עזרה?" "איזו גישה אתה מצפה שיהיה לי, אם כן?" "תתחנני אליי." קורין טרקה את דלת חדר האמבטיה. 'עזוב את זה. אני מעדיפה ללבוש את שמלת הכלה גם אם זה לא נוח!' היא חשבה לעצמה. בדיוק כשקורין הרימה את שמלת הכלה ועמדה ללבוש אותה שוב, מישהו דפק על הדלת מבחוץ. היא פתחה מעט את הדלת, אבל כשראתה שזה ג'רמי, היא שאלה בעגמומיות, "כן?" ניחוח ג'ל הרחצה שלה נישא דרך הסדק, וקורין לבשה רק מגבת אמבטיה. כתפיה הבהירות, כמו גם כמה קווצות של שיער רטוב ארוך המשתרעות על עצם הבריח שלה, גרמו לה להיראות מושכת להפליא. דם חם זרם בעורקיו. הוא בלע רוק קלות כשמסר לה סט של פיג'מה גברית. קורין נדהמה לרגע. היא רק הושיטה יד לתפוס את הבגדים, אבל הגבר הרים את ידו גבוה בשובבות ואמר, "את לא הולכת להגיד תודה? הממ?" "תודה..." קורין צחקה. היא לקחה את הבגדים בחיפזון והוסיפה בכעס, "על כלום!" היא טרקה את הדלת מיד לאחר שאמרה את זה! פניו של ג'רמי נפלו. המכה הייתה שוברת את זרועו אם הוא היה מושך את ידו לאט יותר. 'איזו כפוית טובה!' הוא חשב לעצמו. סט הפיג'מה הגברית היה ענק על קורין, וגרם לה להיראות כאילו היא לובשת בגדים שהיו גדולים עליה בכמה מידות. המכנסיים היו גדולים במיוחד, והיא אפילו לא יכלה למנוע מהם ליפול.