השעה הייתה כבר תשע בערב כשחזרו לאחוזת יוהנסון. אולם הסלון היה מלא באנשים. "את עוד יודעת לחזור?" שאגה נשמעה. סמנתה, עם סוכרייה על מקל בפיה, קימטה את מצחה אל האיש שצעק. התברר שזה אביה, דריוס. "למה? מה רע בלחזור עכשיו?" "את אפילו לא מסתכלת על השעה? מה השעה?" דריוס המשיך לצעוק. סמנתה נחרה. "זה רק תשע, לא כזה סיפור." "זה רק תשע?" לדריוס נשמע כאילו שמע משהו מצחיק. "אני לא אעצור אותך אם את רוצה לצאת לבד.