ואז, האדם מלא חרון צדק גרר את איבלין ואחרות לעבר סמנתה.
"תתנצלו!"
שתי הבנות היו כל כך מפוחדות שהרגליים שלהן נחלשו, רועדות כשהתנצלו.
סמנתה גירודה באוזניה והעירה בסרקזם, "אני לא שומעת אתכן. מה אמרתן עכשיו?"
שתי הבנות רעדו.
נראה שהן הבינו שסמנתה עומדת ללמד אותן לקח כשהיא דיברה בנימה אגבית כזו.
הן היו כל כך מבוהלות שהן מיהרו להמציא תירוצים.
"אני מצטערת, סמנתה. רק מילאנו פקודות מאיבלין. כולם יודעים שאנ
















