למחרת בבוקר, סמנתה ביקשה מהנהג לקחת אותה לתיכון "יוריקה" למבחן המדומה השני. בזמן שהנהג נסע לאט, סמנתה חשה געגוע. היא התגעגעה מאוד ל"רדי" שלה. היא נהגה להתחרות במכוניתה בנחישות לאורך קו החוף. השמיים היו הגבול, והיא יכלה לעשות כל מה שרצתה. היא תהתה כמה מהחפצים היקרים שלה נותרו אחרי הפיצוץ. זה כאב כל כך. כל רכושה אחרי שנים של עבודה קשה ירד לטמיון. היא חשבה שעדיף לא לחשוב על זה. יום אחד, היא תנסה לדלו