"במקרה ד"ר יארווד ביקר את מר מלקולם בקסטר במעונו. כשמר קיאנו בקסטר שמע שמר יוהנסון זקוק לעזרה דחופה, הוא מיד הסיע את ד"ר יארווד לשם," הסביר וויין כשהוא ניגש לסלון. הוא נותר חסר מילים כשראה את אלק, שחזר לעצמו, משוחח בשמחה עם ריילנד. "אה... האם מר יוהנסון החלים?" שאל וויין. "כן." ריילנד חייך. שפתיו האדומות ושיניו הלבנות כפנינה גרמו לו להיראות חמוד מאוד. הוא אמר בקול רך ועדין, "אמא ריפאה את סבא רבא." "אממ..." הבעתו של וויין השתנתה, ואז הוא שם לב שמשהו לא בסדר באווירה בסלון. סמנתה הייתה בסלון, אוכלת פירות בלי דאגות ויושבת כאילו הייתה מלכה. אליס הביטה בקיאנו, שזה עתה נכנס לסלון. דמעות עמדו בעיניה, והיא נראתה מסכנה מאוד. קסביון הגיש קפה לסמנתה בצורה כנועה. מצד שני, צ'רלי, טרנס ודריוס נראו טרודים, וויין לא ידע על מה הם חושבים. בקיצור, הסצנה הייתה כאוטית מאוד. אליס, שבהתה בקיאנו, ראתה בבירור שקיאנו הפנה את מבטו לסמנתה לאחר ששמע את מה שריילנד אמר. ניכר היה שיש ניצוץ של הפתעה וכמה רגשות לא ברורים בעיניו. ניצוץ של חוסר שביעות רצון הבליח בעיניה של אליס. אך ברגע אחד היא אמרה לקיאנו בעדינות, "קיאנו, תודה שהבאת את ד"ר יארווד לכאן כדי לטפל בסבא. בטח אתה עייף מהנסיעה. וויין, תביא לקיאנו כוס קפה." רק אז קיאנו הוריד את מבטו מסמנתה והפנה אותו לאלק. "סבא אלק, למרות שאתה בסדר עכשיו, עדיף שד"ר יארווד יבדוק אותך." "בסדר. אתה מאוד מתחשב, קיאנו." אלק העריך מאוד את משפחת בקסטר ואת קיאנו. בזמנו, כאשר האירוסים של סמנתה וקיאנו התפרקו, אלק התפרץ רגשית. כעת, כשאליס מאורסת לקיאנו, אלק שמח באופן טבעי מההתקדמות. מבטו בקיאנו היה מלא בהערכה. אליס גם ניגשה קדימה ואמרה, "סבא, תראה כמה קיאנו דואג לך." אלק חייך והתגרה, "ובכן, את צריכה לדאוג לקיאנו יותר בשמי." אליס הורידה את ראשה, פניה הסמיקו קלות. היא אמרה בביישנות, "אני אדאג." סמנתה, שאכלה ענבים, קיבלה צמרמורות בכל גופה. "מה קרה?" קסביון הביט בסמנתה ואמר בקול נמוך, "את עדיין לא התגברת על קיאנו?" "אייק..." סמנתה רעדה שוב והביטה בקיאנו. לקיאנו היו גבות ועיניים נאות, עם תווי פנים ושפתיים מוגדרים היטב. הוא עמד זקוף עם מזג קר. נראה שהוא גם היה גבר נאה. סמנתה חשבה, "לא פלא שהוא הצליח לקסום את אליס ולגרום לה להיות שבייה בקסמיו." קיאנו אכן היה נאה. עם זאת, הוא עדיין היה רחוק מלהצליח לגרום לסמנתה להתאהב בו. סמנתה חשבה שוב, "זה לא צחוק שאני, סמנתה, ראיתי כל כך הרבה גברים נאים שהפכתי לבררנית כשזה מגיע לגברים." איכשהו, סמנתה נזכרה בפניו של הגבר שישב במכונית שראתה בכניסה למעונו של יוהנסון אחר הצהריים. היא חשבה, "טסס... אני חייבת לומר שמראהו של הגבר הזה מושך את הטעם האסתטי שלי. תווי הפנים שלו ממוקמים בדיוק כמו שצריך על פניו, בדיוק כמו שלי... ובכל זאת, הוא לא גילה שום עניין בפיתוי שלי! אם אפגוש אותו שוב, אלמד אותו לקח!" כמובן, סמנתה התעלמה באופן סלקטיבי מהמראה המביך שלה באותו זמן. אחרי הכל, בעולמה, סמנתה תמיד הייתה יפה ומראה מדהים, ומעולם לא היה שום מבוכה בדבר. בשלב זה, קיאנו שם לב שמישהו מסתכל עליו והסתובב, ופגש את מבטה של סמנתה ישירות. הוא היה נבוך. הוא חשב, "למה היא נראית כאילו היא רוצה לאכול אותי? למה היא נושכת את הענבים כאילו היא קורעת בשר מעצמות?" קיאנו חש לפתע צמרמורת שירדה בעמוד השדרה שלו. הוא תהה אם סמנתה עדיין מאשימה אותו על ביטול האירוסים. הסכם הנישואין נקבע על ידי משפחתו, והוא מעולם לא טיפל בו באופן אישי, אבל בסופו של דבר, הוא אכן אכזב אותה. בעיניו של קיאנו ניכר רמז להתנצלות. כשראה את קיאנו המרוחק בדרך כלל מסתכל על סמנתה באשמה, קסביון הרגיש שהוא יתעוור מהאור הבוקע מהלהבות הישנות הללו המתלקחות מחדש. הוא חשב, "האם קורה משהו בין הלהבות הישנות האלה?" כשראה שסמנתה נראית מוסחת דעת, קסביון דחף במהירות את זרועה ואמר, "תראי, נראה שקיאנו מתנצל בפנייך!" "אה?" דעתה של סמנתה חזרה מההסחה. היא חשה לא מרוצה וקימטה מעט את גבותיה. היא הביטה בקיאנו. נראה שהעיניים של האחרון אכן התנצלו. בדיוק כשקסביון עמד לצפות בדרמה מתפתחת, סמנתה הפנתה את ראשה בשנייה הבאה והתעלמה מקיאנו לחלוטין כדי להמשיך לאכול ענבים. קיאנו נותר חסר מילים. קסביון גם שתק. "היי..." קסביון לא יכול היה שלא להתקרב לסמנתה ואמר, "סמנתה, מה קורה איתך? אם את עדיין מרגישה משהו כלפי קיאנו, פשוט ספרי לי על כך. נחטוף אותו מאליס!" "טסס." סמנתה גלגלה את עיניה וענתה, "עם המראה המגעיל שלו, את באמת חושבת שאני אמצא אותו בלתי נשכח? למה בכלל שאצטרך לחטוף אותו? אל תפחיתי מערכי ככה, בבקשה." קיאנו, שבמקרה הלך לשם ושמע את שיחתם, נותר חסר מילים. למרות שקיאנו לא התעניין בעניינים שבין גברים לנשים, הוא עדיין היה צאצא אציל שנרדף על ידי אינספור נשות חברה ונשים אצילות. הוא חשב, "למה אני נראה מגעיל בעיניה של סמנתה?" קיאנו חש לפתע קצת נסער. הוא ניגש ישר לסמנתה והתיישב מולה, והביט בה במבט קבוע. "עבר זמן רב." סמנתה הופתעה כשחשבה, "איזו ברכה קרה ומאולצת." סמנתה נשענה על הספה באקראי, ישבה ברגליים משוכלות כשגופה נטוי. היא הביטה בקיאנו בגבות מורמות, וטונה נשמעה שובבה. "היי, חתיך. זה קצת ישיר מדי להתחיל עם בחורה ככה. נראה שזו הפעם הראשונה שאתה עושה דבר כזה, הא?" קסביון בהה בסמנתה בתדהמה בעיניים פעורות לרווחה. הוא חשב, "לא ראיתי את סמנתה במשך שש שנים. האם היא הפכה לבריונית איכשהו?" קיאנו פעל בגאווה ובגבוה, אבל עכשיו, זוויות פיו רעדו שלא במודע. עם זאת, הוא ייצב את רגשותיו שוב בשנייה הבאה וחייך קלות. "לא ראיתי אותך כמה שנים. השתנית הרבה." "אני חייבת." סמנתה הראתה לו חצי חיוך. "החלפת את אשתך, אז מה זה עניינך אם אני משנה את האישיות שלי? אני תוהה האם קל יותר להחליף אישה או את האישיות של האדם?" קסביון נותר חסר מילים וחשב, "איזה שטויות אלה?" קיאנו חש תערובת של רגשות מורכבים באופן מיידי. הוא חשב, 'לא פלא שסמנתה הייתה כל כך חריפה כלפיי. נראה שהיא באמת מתלוננת ושומרת טינה על מה שקרה אז. זה הגיוני. משפחתי סידרה עבורי הסכם נישואין מחדש, והכלה עדיין הייתה מישהי ממשפחת יוהנסון. יתרה מכך, האדם הוא אחותה של סמנתה. אם הייתי סמנתה, הייתי גם מתלונן ושומר טינה על האירוסים האלה.' "טעיתי לגבי מה שקרה אז. תודיעי לי איך אוכל לפצות אותך," הציע קיאנו. קסביון, הצופה הסקרן, בהה בקיאנו בעיניים פעורות לרווחה עד כדי כך שלא יכלו להיפתח יותר. 'קיאנו, הצאצא המפורסם בהיותו אדיש, הופך לפתע לכל כך קל לדבר איתו? כל מילה של סמנתה הייתה סרקסטית כלפי קיאנו, אבל האחרון לא כעס ורצה לפצות אותה במקום?' חשב קסביון. הוא החל למצוא את סמנתה מעוררת הערצה באופן בלתי מוסבר. עם זאת, אליס לא יכלה לשבת בשקט כששמעה זאת בצד. היא ניגשה והתיישבה ליד קיאנו. אחר כך אמרה בעדינות, "קיאנו, מה שקרה אז לא היה באשמתך. אתה לא צריך להתנצל. כולם יודעים שסמנתה בגדה בך ראשונה. היית רק קורבן." "היי." סמנתה הרימה את גבותיה והביטה באליס באירוניה בעיניה. "עוד לא התחתנת אפילו אבל את כבר מצדדת בזרים ולא באנשים במשפחה שלך. אם באמת התחתנת למשפחת בקסטר, האם תעזרי להם להשתלט על משפחת יוהנסון מיד?"