ג'נה נכנסה לכיתה בכעס והרימה את הכובע של סמנתה.
"סמנתה! קומי! למה את ישנה?"
סמנתה פקחה לאט את עיניה הקרות. פניה היו קפואות, והיא שידרה הילה קודרת.
ג'נה נסוגה לאחור בתת מודע, אבל פתאום היא הרגישה מוזר.
היא חשבה לעצמה, "למה אני, המורה הטובה ביותר בתיכון יוריקה, מפחדת מתלמידה שמדורגת אחרונה בבית הספר?"
בום! ג'נה הטיחה את כף ידה על השולחן ואמרה, "אמרתי לך לקום ולבקש סליחה מיבלין. את לא מבינה?"
סמנתה ה
















