באותו רגע, סמנתה ישבה ליד הפסנתר. שערה הכהה והארוך היה מאחוריה, והדבר הדגיש את פניה הקטנות ועשה אותן עדינות יותר. היא הניחה את ידיה הנאות על קלידי הפסנתר ועצמה את עיניה. שתי שניות לאחר מכן, צליל פסנתר נפלא וחסר תקדים בקע במהירות מקצות אצבעותיה. יצירת הפסנתר הזו הייתה שונה לחלוטין מזו שניגנה קודם לכן. עם זאת, היא עוררה את הנפש עוד יותר. כולם שם לא יכלו שלא לעצום את עיניהם וללכת אחריה, תוך שהם חשים