כשקווין ברידג' מסרה את הצעת הפרויקט למשרדו של טרנט גרפטון, במקרה ראתה את טרנט עונד שרשרת אודם סביב צווארה של סידוני סטונהרסט. היא בהתה בשרשרת האודם, מהופנטת. זו הייתה אותה שרשרת שהפצירה בטרנט להציע עליה הצעה לאחר שראתה אותה בקטלוג המכירה הפומבית. בשלוש שנות נישואיהם, היא מעולם לא ביקשה ממנו דבר. הדבר הראשון שביקשה ממנו היה לרכוש את השרשרת, פשוט משום שהייתה מזכרת יקרה מאמה. "שרשרת סתמית כובשת אותך כל כך. תמיד אמרתי שאת יהירה," אמר ידידו של טרנט, יוריק למון, במבט של בוז. בהתעלמות מלגלוגו של יוריק, קווין צעדה קדימה במהירות, מושיטה יד לעבר צווארה של סידוני. ברגע הבא, פרק ידה נתפס על ידי טרנט. "כבר נתתי את השרשרת לסידוני." "אבל הבטחת לתת לי את השרשרת הזו!" אמרה קווין, פניה היפות בדרך כלל מוכתמות בהפגנה נדירה של כעס. טרנט קימט את מצחו, ניכר חוסר שביעות רצון בעיניו. "תפסיקי להתעסק. זו המתנה שלי לחגוג את קידומה של סידוני לתפקיד טייסת משנה." <i>להתעסק?</i> צמרמורת עברה בלבבה של קווין. "מה אם אני מתעקשת לקבל את השרשרת הזו?" מהצד, יוריק לעג, "טרנט, תמיד אמרתי שקווין לא ראויה לך. היא יהירה ולא כשירה. אתה צריך להתגרש מאישה כמוה מוקדם ככל האפשר. רק אישה כמו סידוני באמת מתאימה לך." הנישואים בין טרנט לקווין היו סוד הידוע למעטים בלבד. עם זאת, היה ידוע לכל שסידוני הייתה האהבה הראשונה של טרנט. "אל תהיה מגוחך. אין לי שום עניין להיות הורסת בית," הכריזה סידוני בזלזול, ואז הסירה מיד את השרשרת שלה והשליכה אותה באדישות לרגליה של קווין. שרשרת בשווי מיליונים הושלכה על הקרקע כאילו הייתה סתם זבל. עיניה של קווין התמלאו בדמעות שכן זו הייתה השרשרת שאמה העריכה מאוד. לאט, היא התכופפה, מושכת בהדרגה את השרשרת לתוך כף ידה. הקצוות הקרים של השרשרת ננעצו בכף ידה. בהתנשאות, ירקה סידוני, "מה שאישה צריכה לדאוג לו באמת הוא ידע ופרספקטיבה. במקום להתווכח איתי על שרשרת, עדיף שתעשי לעצמך העשרה!" "איזה מין ידע או פרספקטיבה יש לה? היא הלכה לאיזה אוניברסיטת זבל, ואם לא היה האדיבות של טרנט, שנתן לה להסתובב בחברה, היא כנראה הייתה מטאטאת את הרחובות!" לגלג יוריק. כל העלבונות האלה, וטרנט לא אמר מילה אחת להגנתה של קווין. כתוצאה מכך, קווין קמה על רגליה, מתעלמת לחלוטין מיוריק. היא נעצה את מבטה בסידוני. "את ממשיכה להגיד שאת לא רוצה להיות הורסת בית, אבל למה קיבלת ברצון שרשרת בשווי מיליונים מבעלה של מישהי אחרת?" סידוני צחקה, "פשוט התייחסתי לזה כמתנה סתמית מחבר. לא שמתי לב לערך שלה!" "באמת? אז חברים נותנים במתנה שרשראות של מיליוני דולרים עכשיו, ככה? אני מניחה שיוריק הוא גם חבר שלך. האם הוא אי פעם נתן לך משהו בשווי מיליונים?" לעגה קווין. סידוני נותרה ללא מילים. אפילו יוריק, שעמד לידה, עטה הבעה קצת נוקשה. "די," אמר טרנט בעצבנות. "זו סתם שרשרת. אל תנפחי את זה מעבר לכל פרופורציה!" קווין אחזה בחוזקה בשרשרת בידה. מבחינת טרנט, זו הייתה סתם שרשרת, אבל אמה השתמשה בה פעם בארץ זרה מוכת מלחמה תמורת תרופות ומזון, ובכך הצילה חמישים יתומים. מבחינתה, השרשרת לא הייתה רק תכשיט גרידא, אלא גם סמל לאמונתה האיתנה של אמה! נושמת נשימה עמוקה, נזכרה קווין בשיחת הטלפון שקיבלה לפני שנכנסה למשרד. הודיעו לה כי אפרו של הוריה כבר נמצא במטוס, אמור להגיע לג'קבורג מחר. היא הרימה את מבטה לעבר טרנט, ואמרה, "בסדר, בוא לא נדון יותר בשרשרת. מחר, האפר של ההורים שלי מועבר חזרה מחו"ל. אני רוצה שתתלווה אליי לאסוף אותו." מה שהדאיג את הוריה יותר מכל, כשהיו עדיין בחיים, היה ענייני הנישואים שלה. הם תמיד קיוו שהיא תתיישב ותקים משפחה. היא רצתה שהוא יתלווה אליה כדי להביא את אפר הוריה, ויעניק לה ולהוריה מידה של כבוד. טרנט נדהם לרגע. הוא זכר שבמהלך חתונתם, קווין הזכירה פעם שהוריה מתו באופן טרגי בחו"ל עקב תאונה בלתי צפויה. ניצוץ הבהב בעיניה של סידוני, בעוד יוריק הגיב בזלזול, "קווין, באמת אין לך בושה, נכון? לחשוב שאפילו תפני לתירוץ כזה כדי שטרנט יתלווה אלייך!" קווין התעלמה מיוריק והתמקדה רק בטרנט. היסוס הבהב על פניו הנאות. עם זאת, הוא עדיין אמר, "בסדר, אני אתלווה אלייך מחר." בלי להוציא מילה נוספת, קווין הסתובבה ויצאה ממשרד המנכ"ל. כשפנתה החוצה מהחדר, שמעה את יוריק שואל, "אתה באמת הולך להתלוות לאישה הזאת מחר?" "לא משנה מה, קווין היא אשתי," אמר טרנט בטון רציני. "חובתי להתלוות אליה כדי להביא את אפר הוריה." "האישה הזאת הטיחה שטויות מוחלטות. מי בשכלו הישר יסע כל כך רחוק מחו"ל רק כדי להחזיר את האפר של הורי יתום?" כל אזכור של המילה "יתום" פילח את לבה של קווין. היא השפילה את מבטה, בוחנת את השרשרת בידיה. "אמא, אבא," מלמלה, "אני אבוא בשבילכם מחר!" למחרת, כשהגיע הזמן המוסכם, טרנט לא היה בשום מקום. ניצוץ של אי נוחות חצה בעדינות את לבה של קווין. היא חייגה למספרו של טרנט, רק כדי להתקל בקולו חסר הסבלנות בקצה השני. "אמא של סידוני נקעה את הקרסול. אני מלווה אותה לבית החולים." "טרנט, תמהר לבוא לכאן ותעזור לאמא שלי," קולה של סידוני הדהד מהטלפון. "בסדר," הגיב טרנט, קולו עדין מאוד. לפני שקווין יכלה לומר משהו אחר, טרנט כבר ניתק את הטלפון. קווין חשה תחושה מצמררת עוטפת את לבה, כאילו חונקים את גרונה. היא רצתה לצעוק, להביע את קינותיה, אך בסופו של דבר, היא מצאה את עצמה לא מסוגלת להוציא מילה אחת. <i>כמה מגוחך. בעלי יכול ללוות את אמה של האהבה הראשונה שלו לבית החולים בגלל נקע בקרסול, אך אינו מוכן ללוות אותי, אשתו, לאסוף את אפר הוריי!</i> נושמת נשימה עמוקה, היא קמה בנחישות, עזבה את האחוזה ונסעה לכניסה למחנה הצבאי. המחנה הצבאי היה חגיגי ומכובד. בכניסה עמדו שומרים לבושים במדים צבאיים, רובים בידיהם. קווין יצאה מהמכונית, גבה זקוף וצעדיה נחושים. למרות ששוחררה מהצבא לפני שלוש שנים, עמדתה עדיין דמתה לזו של חייל. היא עשתה את דרכה למחנה הצבאי צעד אחר צעד. ברגע שהגיעה לחזית, היא עמדה איתן, הרימה את ידה הימנית וביצעה הצדעה צבאית ללא רבב. גם אם הייתה צריכה לעשות זאת לבד, היא הייתה נחושה להחזיר את אפר הוריה הביתה! אז, צעקה קווין, "החיילת המשוחררת קווין ברידג' מיחידת העילית המקורית פלקון, כאן כדי להביא את האפר של חברי כוח שמירת השלום לשעבר מונטגיו ברידג' והרופאה הצבאית ארלין גורני!" קולה פילח את שמי המחנה הצבאי כשהשערים נפתחו באיטיות.