"תפסיק עם זה. הם סתם דיברו שטויות. הם לא התכוונו לפגוע ברגשות שלך!" אמר טרנט. אכזבה הבהבה בעיניה של קווין. אפילו כשדיברו עליה רעות כל כך, טרנט עדיין לא הגן עליה כהוא זה. "מה צריך לקרות כדי שהמילים שלהם ייחשבו פוגעות? אני צריכה לכרוע ברך, לסטור לעצמי ולהגיד שלא הייתי צריכה להתחתן איתך?" קווין לעגה. "אל תשכח שאתה זה שהצעת לי נישואין מלכתחילה, טרנט!" החברים של טרנט החליפו מבטים מודאגים, ואפילו גוון פניה של סידוני נראה קצת חיוור. מבט של חוסר שביעות רצון חלף בעיניו של טרנט כשהוא אחז בידה של קווין. "בואי לא נעשה את זה כאן. בואי נדבר בבית." "לא. בוא פשוט נגיד הכל כאן." קווין משכה את ידה מידו. "למען האמת, אתה וסידוני זוג טוב. אחד בוגד, והשנייה פילגש. אני מאחלת לשניכם שתחיו באושר ועושר." הצבע נעלם מפניו של טרנט, ואילו גוון פניה של סידוני הפך חיוור כמו מוות ברגע אחד. אחד החברים של טרנט, יוריק, השיב, "קווין, איזו זכות יש לך לדבר סרה בסידוני? באיזה מובן את חושבת שאת יכולה להשוות אליה? מה גורם לך לחשוב שטרנט צריך לאהוב אותך, יתומה ובוגרת מכללה מפוקפקת, במקום את סידוני?" "איזה בולשיט!" לורה הסתערה קדימה, רותחת מזעם. "איזה שטויות על מכללה מפוקפקת? קווין סיימה את האוניברסיטה להגנה לאומית!" "חחחח!" צחוק פרץ מסביב. "אתם מאמינים שבוגרת מכללה מפוקפקת באמת אומרת שהיא סיימה את האוניברסיטה להגנה לאומית?" "קווין, את וחברה שלך באמת שתי אפונים בתרמיל אחד. שתיכן חסרות בושה באותה מידה!" גוון פניה של סידוני השתפר משמעותית כשהיא קמה, קולה מטפטף סרקזם. "אם את הולכת להתרברב, את צריכה לגבות את זה בפומבי. לטעון טענות שווא לגבי הכישורים שלך רק יהפוך אותך לליצנית!" לורה רתחה מזעם. "למה שתהיה סיבה לשקר? אפשר לאמת את זה בקלות באתר האקדמי!" קווין עצרה את חברתה, מבטה הקריר נעוץ בסידוני. "אני לא צריכה שתשפטי את הרקע החינוכי שלי!" סידוני קימטה את מצחה כששמעה זאת. *ברור, היא פשוט נחשפה כמי שטוענת טענות שווא לגבי הכישורים שלה. היא צריכה להרגיש אשמה ומבוכה. למה היא נראית כל כך רגועה ולא מתביישת לגבי זה? הגישה שלה מטרידה!* בדיוק אז, סידוני הבחינה בכמה דמויות מתקרבות לא רחוק משם, ונראות כאילו הן עומדות לחלוף על פני השולחן שלהן. ביניהם, היה אדם אחד שהיא זיהתה. "פרופסור גריפין!" קראה סידוני, חיוך ריצד על שפתיה. "עבר זמן רב. גם אתה כאן לארוחה? איזה צירוף מקרים." גורדון גריפין זיהה את סידוני ואמר, "אה, זו את. עבר זמן רב." לגורדון היו קשרים מסוימים עם משפחת סטונהרסט, והם התראו מדי פעם. "אתה פרופסור באוניברסיטה להגנה לאומית. באופן מעניין, מישהי בשולחן שלנו טוענת שהיא בוגרת משם. אני תוהה אם אולי אתה מכיר אותה," אמרה סידוני. בינתיים, האחרים, כאילו ציפו למחזה, הצטרפו, "בדיוק! קווין, לא אמרת שסיימת את האוניברסיטה להגנה לאומית? את בטח מכירה את הפרופסורים שלך!" בצעדים נינוחים, קווין התקדמה. "פרופסור גריפין, עבר זמן רב." "וואו! את באמת יודעת איך לעשות הצגה!" "את באמת רואה את עצמך כבוגרת של האוניברסיטה להגנה לאומית, הא?" "איך פרופסור גריפין יכול להכיר אותך?" המילים המבטלות והלועגות הדהדו מסביב, אך הן נעצרו בפתאומיות כשראו את גורדון טופח בעדינות על כתפה של קווין. "לא ציפיתי לראות אותך כאן. עברו כמה שנים מאז שנפגשנו לאחרונה," אמר גורדון. "נכון. עברו לא מעט שנים. מה שלומך?" השיבה קווין. "הכל בסדר! שמעתי על העניין עם ההורים שלך. תנחומיי," אמר גורדון באנחה רכה. "תודה," השיבה קווין ברכות. אלה שתכננו במקור ליהנות מהמחזה עטו כולם פנים מופתעות באותו רגע. עיניה של סידוני התרחבו, פניה מלאות חוסר אמון. "פרופסור גריפין, א-אתה באמת מכיר אותה?" "כמובן. לימדתי אותה פעם. איך אני לא יכול להכיר אותה? בזמנו, היא הייתה תלמידת המדעים המצטיינת בג'קסבורג. הגעתה לקמפוס אפילו עוררה די הרבה סערה," הצהיר גורדון. אלה שחיכו לראות מחזה, באותו רגע, לא ניתן היה לתאר את פניהם בפחות ממכוערות. קווין הייתה תלמידת המדעים המצטיינת בג'קסבורג. כל מי שלמד ידע כמה קשה להשיג מעמד כזה. למעשה, בהחלט אפשר לתאר אותה כגאון. יתר על כן, נאמר שכניסה לאוניברסיטה להגנה לאומית הייתה אפילו מאתגרת יותר מאוניברסיטת קודנארד. לא רק שהיה צורך בביצועים אקדמיים מצוינים, אלא גם היה צריך להיות בכושר גופני. הצבע בפניה של סידוני נע בין גוונים של אדום ולבן. רק לפני רגע, היא ביטלה בביטחון את קווין כליצנית גרידא. באותו רגע, נראה כאילו היא הפכה לליצנית. גם טרנט היה מלא הפתעה. הוא מעולם לא ידע על הדברים האלה. קווין מעולם לא הזכירה לו את ההישגים שלה בעבר. באותו רגע, הוא חש לפתע תחושה של זרות כלפי האישה שאיתה חלק את חייו במשך שלוש שנים. "פרופסור גריפין, האם זו הסטודנטית שלך?" קול גברי קריר נשמע לפתע, והחזיר את כולם למציאות. "כן." גורדון הציג את השניים זה לזה, "זו הסטודנטית שלי, קווין ברידג'ר. קווין, זה ג'וליוס ווייטהורן, מר ווייטהורן מקבוצת ווייטהורן." ברגע שהוזכר שמו של ג'וליוס ווייטהורן, הבעות הפנים של כולם השתנו מיד. הראש לשעבר של משפחת ווייטהורן, אדוארד, נפטר, והיורש שלו לא היה אחר מאשר ג'וליוס. תשוקה זרחה בעיני כולם. אם הם יוכלו ליצור אפילו את הקשר הקל ביותר עם ג'וליוס, הם ידעו שהם יקצרו תועלת ניכרת. "שלום, גברת ברידג'ר." ג'וליוס הושיט את ידו בנימוס. אז הבינה קווין שהאיש שעומד מולה הוא אותו אחד שהיא ראתה בכניסה לבית הלוויות. עם זאת, באותו רגע, ללא המגן של מטריה, פניו של האיש היו חרוטים אפילו בצורה ברורה יותר בעיניה. שיערו היה מסורק לאחור, וחשף מצח מלא, אף גבוה ושפתיים עדינות כמים. מתחת לגבותיו הארוכות, זוג עיניים שחורות עמוקות היה דומם ועמוק כמו האוקיינוס עצמו. אף על פי שהאיש דיבר אליה בעדינות באותו רגע, לא ניתן היה להבחין במה שהוא באמת חושב. "שלום, מר ווייטהורן," אמרה קווין כשהיא הושיטה את ידה ללחיצת יד. ידיו היו נקיות ויפות, עם פרקי אצבעות ברורים. כשקווין לחצה את ידו, היא חשה תחושת משבר אינסטינקטיבית. הרגשה כאילו הידיים האלה יכולות להפוך לכלי נשק קטלניים בכל רגע. זו הייתה לחיצת יד קצרה. אחרים בקרבת מקום היו להוטים לנהל שיחה גם עם ג'וליוס. נראה שלג'וליוס לא היה עניין באף אחד אחר, ואמר, "פרופסור גריפין, בואו ניגש קודם לחדר הפרטי." גורדון הנהן, נתן לקווין כמה עצות לפני שהמשיך ללכת קדימה עם ג'וליוס. טרנט ניגש אז לקווין, ואמר בנימה לא מרוצה, "למה לא סיפרת לי שהיית תלמידת מדעים מצטיינת מהאוניברסיטה להגנה לאומית?" קווין הסתכלה על טרנט בהבעה אדישה, כי הוא מעולם לא שאל קודם לכן. "זה משנה?" היא שאלה. בדיוק כשטרנט עמד לדבר, ירייה נשמעה לפתע במסעדה. מישהו במסעדה שלף אקדח וירה לכיוונו של ג'וליוס. מיד לאחר מכן, נשמעו צרחות אימה מתמשכות. בדיוק אז, קווין נדחפה בפתאומיות בדחיפה חזקה. היא מעדה, כמעט נפלה. מזווית עינה, היא הבחינה בטרנט מרים את סידוני בזרועותיו, ומחפש מקלט ליד המחיצה המתקפלת. האדם שדחף אותה רגע קודם היה טרנט. כשהמשבר פגע, טרנט בחר להציל את סידוני במקום את קווין, אשתו. *כמה פעמים טרנט עוד הולך לאכזב אותי?* קרירות אפפה את לבה של קווין כשהיא בהתה בחלל האוויר בטרנט, פניה חסרות כל הבעה. *הוא לא חשב שאני עלולה להיפגע מכדור תועה כשהוא דחף אותי?* כאילו חש במבטה, טרנט הסתכל לעבר קווין, הבזק של אשמה חלף על פניו. כששמע את הירי, המחשבה היחידה שלו הייתה להגן על סידוני. עד שהתעשת, הוא כבר דחף את קווין הצידה. במחשבה לאחור, הוא רצה לפייס את קווין. הוא ידע שהיא אישה שקל לפייס אותה. בעבר, גם אם הוא עשה טעויות, כמה מילים מרגיעות תמיד היו מתקנות את המצב. בדיוק כשעמד לפייס את קווין, עיניו התרחבו לפתע בתדהמה. הוא ראה את שפתיה של קווין זזות, נפתחות ונסגרות כשהיא אמרה, "טרנט, אני לא רוצה אותך יותר."