יַסִינְדָה רָעֲדָה, גּוּפָהּ קָפָא בִּמְקוֹם. בְּצַד הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, פָּנֶיהָ שֶׁל פֶּנֵלוֹפִּי הִתְעַוּוּ בְּזַעַם כְּשֶׁהִסְתַּעֲרָה לְעֵבֶר קְוִין. "בַּת בְּלִיַּעַל!" צָרְחָה. "אֲנִי נִשְׁבַּעַת שֶׁאֶקְרַע אוֹתָךְ לִגְזָרִים!" קְוִין סָטְתָה הַצִּדָּה בְּקַלּוּת מְאֻמֶּנֶת. פֶּנֵלוֹפִּי הִתְנַפְּלָה, רַק כְּדֵי לְהַחְטִיא לְגַמְרֵי וּלְהִתְרַסֵּק בְּכָתֵף לְתוֹךְ אֲרוֹן סָמוּךְ. הִיא פָּלְט