אתנה הייתה שקועה בשיחה עמוקה בטלפון שלה, ולא שמה לב כלל לאישה הצעירה ולילדה הקטנה שנכנסו זה עתה לאזור המגורים. עיניה של הילדה הקטנה נצצו מיד כשראתה את אתנה. היא עצרה במקומה, הצביעה בהתרגשות וקראה בקול בהיר ותמים, "אתנה!" הילדה הגדולה יותר הבחינה באתנה במהירות גם כן ומיד השתיקה את הילדה הקטנה שלידה, וכיסתה בעדינות את פיה. "תזכרי, הבטחנו לא לתת לה לראות אותנו עד שהיא תסתדר טוב עם אמא ואבא קודם," היא